מתי מומלץ לפנות לטוען רבני לפני דיון בבית הדין הרבני, כדי לשמור על זכויות ולהימנע מטעויות.
בסעיף ט פוסק השולחן ערוך: וּבְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִשָּׂא אֶלָּא אִשָּׁה אַחַת, אֵינוֹ רַשַּׁאי לִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת עַל אִשְׁתּוֹ.
מִי שֶׁבָּא בַּזְּמַן הַזֶּה וְאָמַר: כֹּהֵן אֲנִי, אֵינוֹ נֶאֱמָן. וְאֵין מַעֲלִין אוֹתוֹ לִכְהֻנָּה עַל פִּי עַצְמוֹ, וְלֹא יִקְרָא בַּתּוֹרָה רִאשׁוֹן וְלֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו.
הַנִּשֵּׂאת עַל פִּי עֵד אֶחָד, לֹא תִּנָּשֵׂא אֶלָּא בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין. וְהַבֵּית דִּין צְרִיכִין לִהְיוֹת ג' וּכְשֵׁרִים, וְלֹא קְרוֹבִים זֶה לָזֶה וְלֹא לָעֵדִים.
הַמּוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם שֵׁם רַע שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִיא נַדְרָנִית, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִיא אַיְלוֹנִית, לֹא יַחֲזִיר.
יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם נָפַל לְמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, גּוֹבָה כְּתֻבָּתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֲסוּרָה לִנָּשֵׂא.
הָאִשָּׁה עַצְמָהּ נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, וְתִנָּשֵׂא אוֹ תִּתְיַבֵּם עַל פִּיהָ... אֲבָל אִם בָּאָה וְאָמְרָה: מֵת בַּעְלִי, תְּנוּ לִי כְּתֻבָּתִי, אַף לִנָּשֵׂא אֵין מַתִּירִין אוֹתָהּ.
קהל שתקנו ועשו הסכמה ביניהם שכל מי שיקדש בלא עשרה או כיוצא בזה. ועבר אחד וקידש, חיישינן לקידושין וצריכה גט.
דווקא באומרת מאיס עלי ואיני רוצה בו ולא בכתובתו. אבל האומרת מאיס עלי ורוצה אני להתגרש וליטול כתובה, חוששין שמא עיניה נתנה באחר.
דעה א': לאחר שנגמל מאמו, הבן אצל אביו, כיוון שחייב לחנכו וללמדו תורה כך כתבו הראב"ד, והרא"ש. לדעת הראב"ד מגיל 4 או 5 הבן אצל אביו שאז האב מתחיל ללמדו תורה, המגיד משנה דחה זאת