היתר עגונה

האם להיתר עגונה צריכים בית דין של שלושה, או דינו ככל שאר הוראות איסור והיתר ביחיד?

השולחן ערוך באבן העזר סימן י"ז סעיף ל"ט פוסק: הַנִּשֵּׂאת עַל פִּי עֵד אֶחָד, לֹא תִּנָּשֵׂא אֶלָּא בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין. וְאִם נִשֵּׂאת שֶׁלֹּא בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא תֵּצֵא אֲפִלּוּ בָּא עֵד אֶחָד וְאָמַר: לֹא מֵת. והרמ"א כתב: וְהַבֵּית דִּין צְרִיכִין לִהְיוֹת ג' וּכְשֵׁרִים, וְלֹא קְרוֹבִים זֶה לָזֶה וְלֹא לָעֵדִים.

ועיין בבאר היטב באות קכ"ה שכתב: שהחלקת מחוקק באות ע"ח מאריך ומסיק דאין צריך בית דין של שלושה, אלא דומה לשאר הוראת איסור והיתר ודי ביחיד.

גם אין צריך בית דין לקבל העדות, דהא עד מפי עד כשר רק לעניין קבלת עדות, שלא יאמרו מבודין היינו צריך ג' לקבלת עדות, אבל לענין היתר עיגון ביחיד סגי. ע"כ.

לעומתו הבית שמואל באות קכ"ד כתב: לחזק את פסק הרמ"א שלא דומה להוראת איסור והיתר, וצריך שיהיה היתר עגונה דווקא בבית דין של שלושה, והאריך לדחות את דברי החלקת מחוקק.

ובפתחי תשובה אבן העזר סימן באות קנ"ה כתב: הנה מבואר שדעתו של הבית שמואל דצריך ג' הן בקבלת עדות והן לענין התרה משום דחשוב כמו דין. אך מצאתי בט"ז שדעתו גם כן לחלק דלענין קבלת עדות כולי עלמא מודים דצריך בית דין אבל לא לענין התרה.

ובתשובת חתם סופר סוף סימן מ"ח כתב: ואמת טעם ישיבת בית דין של שלשה שכתב הרמ"א לא ידענא, וצדקו דברי החלקת מחוקק, ואף על גב שהבית שמואל החזיק בעד רמ"א, היינו לקבל עדות בשלשה, אבל להתירה בשלשה לא ידענא.

ומסיים הפתחי תשובה בדברי החתם סופר: מכל מקום הואיל ונפיק מפומיה דגברא רבא (הבית שמואל שחיזק את דברי הרמ"א), לא ישתנה תפקידו עכ"ל. וכן כתב עוד בכמה תשובות דראוי להושיב בית דין של שלשה.