מאמרים

עד כדי כך שניתן לומר, שגם אם המצווה לא כתב את זה מפורשות, הרי זה כאילו התנה על כך להדיא.

אם אתם שוקלים להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, חשוב לפנות לאיש מקצוע בעל ניסיון שילווה אתכם לאורך התהליך כדי לאפשר לכם לצלוח את ההליך בצורה מיטבית,

בסימן ג' סעיף א' נפסק "אין בית דין פחות מג'". בסעיף ב' שם נכתב: "פחות משלושה – אין דיניהם דין אפילו לא טעו, אלא אם כן קבלום בעלי הדין.

ליך יישוב סכסוך בבית הדין הרבני הינו הליך מקדים חשוב אשר יכול להביא לשלום בית מצד אחד, ומאידך לקיצור הליך הגירושין ולייעולו על ידי הנחת היסודות להסכם הגירושין.

האם בית הדין יכול לקבוע כמה דיונים בחודש אחד?

ניתוח התאמת החוק ליישוב סכסוכי גירושין בבתי דין פרטיים תחת חוק הבוררות

וכן פסק כן בשולחן ערוך בסימן רמ"ו בסעיף א': "לעולם אומדים דעת הנותן, אם היו הדברים מראין סוף דעתו עושים על פי האומד אף על פי שלא פירש.

"האומר איני זן ואיני מפרנס כופין אותו לזון. ואם אין בית דין יכולים לכופו לזון כגון שאין לו במה לפרנס, ואינו רוצה להשתכר להרוויח ולזון אם תרצה היא כופין אותו להוציא מיד וליתן כתובה."

השיכור שהגיע לשכרותו של לוט ואמר כתבו, אין כותבים. היה הדבר ספק אם הגיע לשכרותו של לוט הרי זה ספק.

אִם הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת, יִכְתֹּב בַּאֲדָר רִאשׁוֹן: לְיֶרַח אֲדָר רִאשׁוֹן, וּבַשֵּׁנִי יִכְתֹּב: לְיֶרַח אֲדָר הַשֵּׁנִי. וכתב הרמ"א: וְאִם כָּתַב בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן: אֲדָר סְתָם, כָּשֵׁר.

פוסק השולחן ערוך: בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ יִכְתֹּב: ''בְּיוֹם אֶחָד לְיֶרַח פְּלוֹנִי''. והרמ"א כתב וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּכוֹתְבִין בְּאֶחָד לְיֶרַח וּמִכֹּחַ זֶה יֵשׁ נִמְנָעִים לָתֵת גֵּט בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ.