איש שאינו מעוניין לזון ולפרנס את אשתו, האם כופים אותו לפרנסה או לגרשה?
תשובה:
בגמרא במסכת כתובות דף ע"ז עמוד א' מובא: אמר רב, האומר איני זן ואיני מפרנס, יוציא וייתן כתובה.
הלך רבי אלעזר ואמר הלכה זו לפני שמואל, אמר אכסוה שערי לאלעזר. עד שכופים אותו להוציא, יכפוהו לזון.
ורב? {מדוע רב סובר שאין לכפותו לזון אלא לכפותו לגרש} אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת!
הרי"ף רבנו חננאל והרמב"ם פסקו כשמואל שכאשר הבעל אינו זן, כופים אותו לזון את אשתו ולא לגרשה.
בעל הלכות גדולת והרא"ש והטור פסקו כשיטת רב שכופים את הבעל לגרש משום שאין אדם עם נחש.
ומכל מקום כתב הר"ן בשם הרשב"א שכולם מודים שכאשר בית דין אינו יכול לכוף את הבעל לזון כגון שהוא עני וכדומה כופין אותו לגרש.
להלכה - השולחן ערוך באבן העזר סימן קנ"ד סעיף ג' פסק כשיטת הרי"ף, רבנו חננאל והרמב"ם, שפסקו כדעת שמואל וזו לשונו:
"האומר איני זן ואיני מפרנס כופין אותו לזון. ואם אין בית דין יכולים לכופו לזון כגון שאין לו במה לפרנס, ואינו רוצה להשתכר להרוויח ולזון אם תרצה היא כופין אותו להוציא מיד וליתן כתובה."
האם האישה נחשבת מורדת כשאינה רוצה לגור עם האיש בגלל שהוא לא מפרנס אותה?
הבית שמואל באות ה' כתב: שיש הרבה פוסקים שכופין לגרש כאשר הבעל אינו רוצה לזון ולפרנס, ולכן אם היא אינה רוצה לגור יחד עימו אינה נחשבת מורדת, כיוון שיכולה לטעון קים לי כאותם פוסקים שניתן לכפותו לגרשה.
אך הפתחי תשובה באות ו', הביא שהבית מאיר חולק ופסק שאינה יכולה לטעון קים לי כיוון שהבעל הוא המוחזק בכתובה, והפתחי תשובה כתב להוכיח שאינה נקראת מורדת משום שלא מורדת בו כדי לצערו, אלא שעושה כן כדי שיפרנסה כראוי.
לסיכום:
כאשר האיש אינו רוצה לזון ולפרנס ישנה מחלוקת בגמרא ובראשונים האם כופים אותו לגרש או לפרנס, והשולחן ערוך פוסק שכופים אותו לפרנס.
אך במקרה שלא ניתן לכפותו לפרנס כופים לגרש כשאישה תובעת גירושין.
עוד התבאר שכשאישה אינה רוצה לגור עם בעלה משום שאינו מפרנס, נחלקו האחרונים האם מוגדרת כמורדת, ויכולה לטעון קים לי כנגד מוחזקות הבעל בכתובה.
