כשיש שני אדרים כיצד כותבים את התאריך בגט?

בגמרא במסכת נדרים דף ס"ג מובאת מחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה: תניא, אדר הראשון כותב אדר הראשון, אדר שני כותב אדר סתם, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר, אדר הראשון כותב סתם, אדר שני כותב תיניין. (שני)

דעת הרא"ש ורוב הראשונים להלכה כדעת רבי יהודה שבאדר ראשון כותב אדר ראשון ובאדר שני כותב אדר סתם. הרמב"ם פוסק כדעת רבי מאיר שאדר ראשון כותב סתם, ואדר שני כותב אדר שני.

השולחן ערוך באבן העזר סימן קכ"ו סעיף ז פוסק להלכה: אִם הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת, יִכְתֹּב בַּאֲדָר רִאשׁוֹן: לְיֶרַח אֲדָר רִאשׁוֹן, וּבַשֵּׁנִי יִכְתֹּב: לְיֶרַח אֲדָר הַשֵּׁנִי. וכתב הרמ"א: וְאִם כָּתַב בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן: אֲדָר סְתָם, כָּשֵׁר. אֲבָל אִם כָּתַב בַּשֵּׁנִי סְתָם, הַגֵּט פָּסוּל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרֹא''שׁ וְהָרַ''ן).

כתב אדר סתם בשנה מעוברת מה הדין ?

הרמ"א פסק שבדיעבד כשר כדעת הרא"ש והר"ן וזו לשונו: וְאִם כָּתַב בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן: אֲדָר סְתָם, כָּשֵׁר. אֲבָל אִם כָּתַב בַּשֵּׁנִי סְתָם, הַגֵּט פָּסוּל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרֹא''שׁ וְהָרַ''ן).

הב"ח השיג שהרי הרמב"ם החמיר בהלכות נדרים אם כן הוא הדין להחמיר בגט? ולכן כתב שכאשר כותב הגט ידע שהשנה מעוברת וכתב באדר שני אדר סתם, הוי ספק גט.

הבית שמואל באות י"ט מבאר את דברי השולחן ערוך והרמ"א, שבהלכות נדרים ביורה דעה סימן ר"כ סעיף ח הביא השולחן ערוך את דעת הרמב"ם שכאשר ידע הנודר שהשנה מעוברת ואמר קונם יין שאני טועם עד ראש חודש, אסור עד ראש חודש אדר שני, ומדוע לא הביאו פה? ומתרץ הבית שמואל שבנדרים זהו איסור תורה וחשש לדעת הרמב"ם, אך בגט החשש הוא גט מאוחר, שאיסורו מדרבנן ולכן לא חשש לו.

לסיכום:

כשיש שני אדרים, באדר א' צריך לכתוב בגט, לירח אדר ראשון, ובאדר ב' לירח אדר שני, אם כתב באדר הראשון סתם, כתב הרמ"א שכשר.