בתשובת עבודת הגרשוני סוף סימן ל"ט כתב: כיון דהוה פלוגתא דרבוותא אין לנו להקל כי ספיקא דאורייתא היא.
אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת. וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת? מבאר רש"י הקדוש: זה הזן בניו ובנותיו קטנים. שתמיד יום ולילה הן עליו והיא צדקה שאינו חיוב עליו בהם.
יֵשׁ אוֹמְרִים מִי שֶׁנִשְׁתַּמְּדָה אִשְׁתּוֹ, מְזַכֶּה לָהּ גֵּט עַל יְדֵי אַחֵר וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת, וְכֵן נוֹהֲגִין בִּקְצָת מְקוֹמוֹת (פִּסְקֵי מהרא''י סִי' רנ''ו).
אִם לֹא נִשֵּׂאת לַשֵּׁנִי, אֶלָּא נִתְקַדְּשָׁה לְבַד, וּבָא בַעְלָה, אֵינָהּ צְרִיכָה גֵּט מֵהַשֵּׁנִי וּמֻתֶּרֶת לַחֲזֹר לָרִאשׁוֹן.
הַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. בֵּין נִכְסֵי מְלוֹג בֵּין נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בַּמֻּחְזָק; אֲבָל לֹא בָּרָאוּי.
אֲפִלּוּ לֹא נִתְגָּרְשָׁה רַק מִכֹּחַ קוֹל בְּעָלְמָא. דהיינו: שאינה יכולה לחזור לבעלה הראשון אפילו אם הגירושין היו בטעות.
אִשָּׁה שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה, וְטָעֲתָה וְסָבְרָה שֶׁלֹּא נִתְקַדְּשָׁה, וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר, תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה.