אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בָּרוּר שֶׁאֵין מַמָּשׁ בְּאוֹתָן קִדּוּשִׁין וְאֵין נוֹתְנִין גֵּט רַק מִכֹּחַ חֻמְרָא בְּעָלְמָא, אֲפִלּוּ הָכִי פְּסוּלָה לִכְהֻנָּה (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ''א סִימָן תק''נ).
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בָּרוּר שֶׁאֵין מַמָּשׁ בְּאוֹתָן קִדּוּשִׁין וְאֵין נוֹתְנִין גֵּט רַק מִכֹּחַ חֻמְרָא בְּעָלְמָא, אֲפִלּוּ הָכִי פְּסוּלָה לִכְהֻנָּה (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ''א סִימָן תק''נ).
כּוֹתְבִים: פְּלוֹנִי בֵּרַר אֶת פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי בֵּרַר אֶת פְּלוֹנִי. וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא כָתְבוּ, יְכוֹלִין לַחֲזֹר בָּהֶם; וּמִשֶּׁכָּתְבוּ, אֵין יְכוֹלִין לַחֲזֹר בָּהֶם. לְפִיכָךְ, אֵין כּוֹתְבִין אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם, וּשְׁנֵיהֶם נוֹתְנִים שְׂכַר הַסוֹפֵר.
אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת. וכי אפשר לעשות צדקה בכל עת? מבאר רש"י הקדוש: זה הזן בניו ובנותיו קטנים. שתמיד יום ולילה הן עליו והיא צדקה שאינו חיוב עליו בהם.
במשנה במסכת גיטין דף פ"ו עמוד א' מבואר: שאין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם, והרי"ף הסיק שמשמע מכאן שצריך עדי מסירה והם העיקר.
מדברי הבית שמואל באות י נשמע שהוולד נחשב לבנו לכל דבר, אזי ממילא חייב כלפיו בכל החיובים של אב כלפי בנו, והבן חייב בכיבוד הורים.
תשובת הרמב"ם בסימן שס"ח: דאפילו אם בעלה ידע מזה שמשמשתו נדה והוא שותק, אין לה כתובה כלל כדי שלא יהא חוטא נשכר.
הרמ"א בסדר הגט סעיף ד כתב: ויש לבעל להשוות עצמו עם הסופר והרב והעדים קודם שמתחילין לכתוב (מצאתי כתוב בשם מהר"ן ז"ל).
יֵשׁ אוֹמְרִים מִי שֶׁנִשְׁתַּמְּדָה אִשְׁתּוֹ, מְזַכֶּה לָהּ גֵּט עַל יְדֵי אַחֵר וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת, וְכֵן נוֹהֲגִין בִּקְצָת מְקוֹמוֹת (פִּסְקֵי מהרא''י סִי' רנ''ו).