מתי ניתן לזכות גט ומתי ניתן להשליש גט?

אישה שנשתמדה מזכים לה גט פיטורין, מה הטעם שמזכים לה גט פיטורין, האם זה כדי להתיר לו חרם דרבנו גרשום, או מטעם אחר בדבר?

הרמ"א באבן העזר סימן א סעיף י כתב: יֵשׁ אוֹמְרִים מִי שֶׁנִשְׁתַּמְּדָה אִשְׁתּוֹ, מְזַכֶּה לָהּ גֵּט עַל יְדֵי אַחֵר וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת, וְכֵן נוֹהֲגִין בִּקְצָת מְקוֹמוֹת (פִּסְקֵי מהרא''י סִי' רנ''ו).

[זהו מנהג אוסטריי"ך, שיש צורך לזכות גט לאישה שהמירה דתה, לפני שיתחתן עם אישה אחרת.]

ממשיך הרמ"א וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג אֵין לְהַחֲמִיר וּמֻתָּר לִשָּׂא אַחֶרֶת בְּלֹא גֵּרוּשֵׁי הָרִאשׁוֹנָה (מִנְהֲגֵי רַיְנוּ''ס).

בטעם הדבר מדוע למנהג אושטריי"ך, יש צורך לזכות גט לאישה שהמירה, כתב החלקת מחוקק באות יט: דהטעם הוא כדי שהבעל לא יעבור על תקנת רבנו גרשום וכן הוא בהדיא בתרומת הדשן.

בדרכי משה כתב טעם אחר, דבמקום שנוהגים בייבום, יש לחוש שמא ימות הבעל בלא בנים, ותתייבם אשתו, ובאמת היא צרת סוטה ואינה עולה ליבום, וסיים שם ולכן מנהג יפה הוא במקום שנוהגים בייבום.

טעם נוסף לזכות למי שהמירה דתה גט כתקנת אוסטרייך הוא שזכות לאשה שתזנה פנויה, וזכין לאדם שלא בפניו.

לסיכום: 

ישנם שלושה טעמים מדוע מזכים לאישה שהמירה דתה גט: 

א. כדי לא לעבור על חרם רבנו גרשום [לדעות שחל]. 

ב. כדי שלא תזדקק לייבום כשהיא צרת סוטה במקום שנוהגים בייבום. 

ג. כדי שלא תזנה באיסור חמור יותר.

אישה שנשתטית משלישים עבורה גט פיטורין, מה הפקפוק שפקפקו האחרונים בהשלשת גט פיטורין בנשטתית?

הרמ"א באבן העזר סמן א סעיף י כתב: בְמָקוֹם שֶׁאֵין הָרִאשׁוֹנָה בַּת גֵּרוּשִׁין, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁתַּטֵּית אוֹ שֶׁהוּא מִן הַדִּין לְגָרְשָׁהּ וְאֵינָהּ רוֹצָה לִקַּח גֵּט מִמֶּנּוּ, יֵשׁ לְהָקֵל לְהַתִּיר לוֹ לִשָּׂא אַחֶרֶת (כֵּן מַשְׁמַע בִּתְשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ''א).

בבית שמואל באות כ"ג הביא את דברי הב" ח בסימן קי"ט שבאשה שנשתטית, יש לתת גט ביד שליש, שאם תשתפה האישה מיד ייתן לה כדי לא שלא יעבור על החרם.

המשנה למלך חולק על דין זה הובא בפתחי תשובה באות ט"ז: וכתב שלא מועיל להשליש גט, משום שכל דבר שהמשלח לא יכול לעשות כעת לא יכול למנות עליו שליח, כמבואר במסכת נזיר דף י"ג.

הנודע ביהודה, כתב שלא רוצה לתקוע עצמו בדבר הלכה, כי מצד אחד לא מעוניין לבטל את המנהג להשליש גט, ומצד שני לא התיר אלא שייתן גט נוסף כשתשתפה, מהטעם שכתב המשנה למלך.  

ובפתחי תשובה מחלק בין שוטה שאינה יודעת שלמור גיטה ומהתורה אינה בת גירושין, ובזה לא יכול להשליש גט. לבין שוטה שאינה יודעת לשמור עצמה ורבנן תקנו שלא יגרשה בעלה, כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר, שבזה יכול הבעל למנות שליח ולהשליש גט.

בערוך השולחן שכתב שהמנהג הרווח הוא שלא להשליש גט, מהטעם שלא ניתן למנות שליח על דבר שהמשלח אינו יכול לעשותו כעת כפי שכתב המשנה למלך הנ"ל.

לסיכום:

המשנה למלך כתב שכל דבר שהמשלח לא יכול לעשות כעת לא יכול למנות עליו שליח, ומחמת דבריו אלו פקפקו האחרונים בנידון השלשת גט.