יֵשׁ אוֹמְרִים מִי שֶׁנִשְׁתַּמְּדָה אִשְׁתּוֹ, מְזַכֶּה לָהּ גֵּט עַל יְדֵי אַחֵר וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת, וְכֵן נוֹהֲגִין בִּקְצָת מְקוֹמוֹת (פִּסְקֵי מהרא''י סִי' רנ''ו).
מי שבא אליו כתב מאוהבו ממרחקים שמתה אשתו נושא אישה על פיו, ואין מדקדקים אחריו למחות בידו כלל.