סידור גט

האם על העדים לחתום על הגט בצורת קשקוש כעין חתימה על שיק, או עליהם לחתום בשם המלא ?

במשנה במסכת גיטין בפרק השולח בדף ל"ד עמוד ב' מבואר: העדים חותמים על הגט מפני תיקון העולם.

הגמרא בדף ל"ו עמוד ב' מקשה: מפני תיקון העולם? דאורייתא הוא, דכתיב: וכתוב בספר וחתום!

אמר רבה: לא צריכא לרבי אלעזר, דאמר: עדי מסירה כרתי, תקינו רבנן עדי חתימה מפני תיקון העולם, דזמנין דמייתי סהדי, אי נמי זימנין דאזלי למדינת הים.

רב יוסף אמר: אפילו תימא לרבי מאיר, התקינו שיהא עדים מפרשין שמותיהן בגיטין, מפני תיקון העולם.

כדתניא בראשונה היה כותב אני פלוני חתמתי עד, אם כתב ידו יוצא ממקום אחר כשר, ואם לאו פסול.

אמר רבן גמליאל תקנה גדולה התקינו שיהיו מפרשין שמותיהן בגיטין מפני תיקון העולם.

ובסימנא לא? והא רב צייר כורא, ורבי חנינא צייר חרותא, רב חסדא סמך, ורב הושעיא עין, רבה בר רב הונא צייר מכותא, שאני רבנן דבקיאין סימנייהו, מעיקרא במאי אפקעינהו? בדיסקי!

הבית שמואל באות א' כתב: שבתוספות וברא"ש ביארו שעצה טובה שיחתמו העדים על הגט, דהיינו שמתקנת רבן גמליאל יש צורך שיחתמו העדים בשמם המלא. וכאשר לא חתמו בשם המלא הגט אינו בטל.

הרשב"א ורי"ו סוברים שבזמנינו שקורעים את הגט מיד אחר נתינתו אין צורך לפרש את שמות העדים בגט.

עוד מבאר הבית שמואל שהרמב"ם והטור וכן בשולחן ערוך (בסעיף יא) פסקו שיפרשו את שמותם והקשה עליהם שהרי אין צורך בכך, שהרי קורעים את הגט מיד אחר נתינתו. 

ולבסוף כתב שאפשר שלפי דברי רבי מאיר יש לפרש את שמו בגט מדינא, ותקנת רבן גמליאל הייתה לפרש שם אביו, ובכל זאת נשאר בצריך עיון על דברי השולחן ערוך שכתב שנוהגים לקרוע את הגט ומאידך כתב לפרש שמו ושם אביו.

בפתחי תשובה באות א' הביא בשם הים של שלמה שאין זה רק עצה טובה שיחתמו העדים על הגט, וזו לשונו: 

ולדינא נראה בלא עדי חתימה, אין להכשיר הגט לכתחילה שהוא נגד התקנה, דאי אפשר לפרש שאינה אלא עצה טובה, מדנקיט במשנה גבי אינך תקנות, משמע דהוא נמי תקנה, ובגמרא איתא להדיא תקינו רבנן, משמע דתקנה היא.

בשולחן ערוך באבן העזר סימן קל סעיף יא פסק: כְּשֶׁחוֹתֵם הָעֵד, צָרִיךְ לִכְתֹּב שְׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו, כְּגוֹן יוֹסֵף בֶּן יַעֲקֹב עֵד. כָּתַב: יוֹסֵף עֵד, אוֹ בֶּן יַעֲקֹב עֵד, אוֹ יוֹסֵף בֶּן יַעֲקֹב, וְלֹא כָּתַב עֵד, כָּשֵׁר.

וברמ"א כתב: יֵשׁ אוֹמְרִים מֵאַחַר דְּסָגֵי אִם כָּתַב יוֹסֵף עֵד, אִם כֵּן בֶּן יַעֲקֹב לֹא צָרִיךְ לְמִכְתַּב, וְאִם טָעָה אוֹ שִׁנָּה בּוֹ, אֵין לִפְסֹל (תרומת הדשן סִימָן רכ''ח), וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן קכ''ח בְּכַיּוֹצֵא בָּזֶה; וְאֵין לִסְמֹךְ עַל זֶה רַק בִּשְׁעַת הַדְּחָק וּבְמָקוֹם עִגּוּן.

לסיכום:

לכתחילה על העדים לחתום בשמם המלא ושם אביהם ולא בחתימת קשקוש כמבואר בשולחן ערוך סימן קל סעיף יא: 

כְּשֶׁחוֹתֵם הָעֵד, צָרִיךְ לִכְתֹּב שְׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו, כְּגוֹן יוֹסֵף בֶּן יַעֲקֹב עֵד. 

ובדיעבד אם כָּתַב: יוֹסֵף עֵד, אוֹ בֶּן יַעֲקֹב עֵד, אוֹ יוֹסֵף בֶּן יַעֲקֹב, וְלֹא כָּתַב עֵד, כָּשֵׁר. 

ובסעיף יב פוסק השולחן ערוך אֲבָל כָּתַב: יוֹסֵף, לְבַד, וְלֹא כָּתַב: עֵד, פָּסוּל.

וכתב הרמ"א: וְכָל שֶׁכֵּן אִם כָּתַב: בֶּן פְּלוֹנִי, וְלֹא כָּתַב: עֵד, דְּפָסוּל (בית יוסף). 

ומבאר בבאר היטב באות י' שהטעם הוא: משום שיש לומר דלא חתם לשם עדות, אבל אם חותם שמו ושם אביו כשר, אז אמרינן דחתם לשם עדות, כיון דפירש שמו ושם אביו.