ובבאר היטב באות קס"ט כתב: שבתשובת הרשב''א למד דין זה ממיכל אשת דוד שהיתה מותרת לדוד אחר הנישואין של פלטי, משום דטעו בית דין של שאול, והורו מלוה ופרוטה דעתיה אמלוה.
אך הבית שמואל באות קע"ב מקשה על דינו של הרמ"א, שהרי אישה נשואה שנישאת על פי שני עדים אסורה לבעלה, ואין לך אונס גדול מזה, ובכל זאת אסורה לבעלה.
ובטורי זהב בסימן י"ז באות ע"א כתב לדחות: ודברים אלו תמוהים מאד בעיני, שמיכל לא נבעלה כלל לפלטי ועל כן נקרא פלטי שפלטו אל מן העבירה. ודרשינן שם עד בחורים, שהיו כבחורים שלא טעמו טעם ביאה.
ומה שכתב דהוראת בית דין אונס הוא, ולאו שוגג. אם כן קשה למה הצריכה התורה קרבן לציבור שחטאו על פי הוראת בית דין? הא אונס אין צריך קרבן? כדדרשינן האדם בשבועה פרט לאונס. וסיים שאין להקל למעשה, והניח בצריך עיון.