ביטול גט

1. בפסק דין שמספרו 1066559/1 נתבאר נושא זה בארוכה, עם זאת לאור חיבת הקיצור, נזכיר בקצרה חלק רלוונטי שמתייחס למקורות הסוגיא, בכדי להבין מעט מושגים בנושא ביטול גט.

2. סוגיית גילוי דעת לביטול הגט מובאת בתלמוד הבבלי במסכת גיטין דף לד עמוד א, בה נחלקו אביי ורבא האם יש בכח גילוי דעת כדי לפסול את הגט:

3. "דאביי סבר: גלוי דעתא בגיטא לאו מלתא היא, ורבא סבר: גלוי דעתא בגיטא מילתא היא."  {נפקא מינה לביטול גט כדלקמן}

4. לדעת אביי אין בכח גילוי דעת כדי לבטל גט. לדעת רבא די בגילוי דעת המלמד על כוונה לביטול גט בכדי לפסול את הגט ואין צורך בביטול מפורש.

5. להלכה נפסק כדעת אביי שאין בכח גילוי דעת לפסול ולבטל גט, כמבואר בשולחן ערוך אבן העזר סימן קמא סעיף סב:

6. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהוּא בָּטֵל, כְּשֶׁבִּטְּלוֹ בְּפֵרוּשׁ. אֲבָל אִם לֹא בִּטְּלוֹ בְּפֵרוּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁגִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁחָפֵץ בְּבִטּוּלוֹ, כְּגוֹן שֶׁאָמַר לוֹ הַשָּׁלִיחַ: לֹא נְתַתִּיו לָהּ עֲדַיִן, וְאָמַר: בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אֵינוֹ בָּטֵל.

7. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ הָיָה מְחַזֵּר לָרוּץ אַחַר הַשָּׁלִיחַ לְבַטְּלוֹ, וְלֹא הִסְפִּיק לְהַגִּיעַ אֵלָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לְיָדָהּ, אֵינוֹ בָּטֵל.

8. הגה: וְכֵן אִם אוֹמֵר לַשָּׁלִיחַ: הַחֲזֵר לִי גֵּט זֶה וַאֲנִי נוֹתֵן לְךְ גֵּט אַחֵר, אֵינוֹ אֶלָּא גִּלּוּי דַּעַת וְאֵינוֹ בָּטֵל (מָרְדְּכַי רֵישׁ הִתְקַבֵּל).

9. כָּתַב כְּתָב אַחַר הַשָּׁלִיחַ שֶׁלֹּא לִתֵּן הַגֵּט, הָוֵי בִּטּוּל, דְּיָכוֹל לְבַטֵּל עַל יְדֵי כְּתִיבָה (תְּשׁוּבַת הָרַ''ן בַּבֵּית יוֹסֵף).

10. אמנם בדברי הפוסקים קיים דיון האם המחלוקת קיימת רק במקום שבו הגט כבר נכתב, ומכח גילוי הדעת מבקשים לפסול את הגט שכבר הוכן, או שנחלקו גם במקום שעדיין לא נכתב הגט, וקיים גילוי דעת מוקדם לביטול הגט עוד לפני כתיבתו.

11. הב"ח באבן העזר סימן קלד סובר שהמחלוקת נשנתה רק לאחר שנכתב הגט, בעוד שבגילוי דעת הקודם לכתיבת הגט, לכל הדעות מועיל גילוי הדעת לביטול הגט. להלן דברי הב"ח:

12. "דאע"פ דגילוי דעת לאו מילתא בגיטין כאביי היינו גילוי דעת לאחר מעשה כתיבת הגט דאין כח בגילוי דעת לבטל מעשה דאפילו דיבור אינו מבטל מעשה כל שכן גילוי דעת אבל קודם מעשה כתיבת הגט מהני אפילו גילוי מילתא בעלמא דמגלה שיהא עושה מעשה כתיבת הגט באונס"

13. בפתחי תשובה אבן העזר סימן קלד ס"ק א מובאת דעת מהרי"מ מבריסק כדעת הב"ח, שלפני כתיבת הגט גילוי דעת יכול לבטל את מה שעתיד לעשות:

14. "ועיין בתשובת מהרי"מ מבריסק סי' ל"ח הביא שם דגם מהרח"ש ז"ל בדיני מודעא כתב כעין דברי הב"ח הנ"ל דהא דג"ד בגיטא לאו מלתא היא דוקא היכא שהג"ד בא לבטל מעשה שכבר עשה אבל היכא דהג"ד בא לבטל מה שעתיד לעשות מלתא היא דאמרינן מה דעשה אח"כ עשה ע"ד הראשונה [...] ומ"מ סיים מהרי"מ שם שדבר זה אינו מוסכם"

15. אמנם בפתחי תשובה שם מדייק מדעת בית שמואל בסימן קלד ס"ק א שאין לחלק כחילוק הב"ח, וגילוי דעת לא יועיל לביטול הגט גם לפני כתיבתו. וכתב שכן משמע מתשובת הרשב"ץ המובאת בבית יוסף ומתשובת הסמ"ע המובאת בתשובת גאוני בתראי סימן נב.

16. בדברי הראשונים ניתן לראות שיש ראשונים רבים הסוברים שגילוי דעת הקודם לכתיבת הגט מועיל לביטול הגט לכל הדעות.

17. וכך נפסק בדברי פוסקים אחרונים, ובמיוחד במקום שבו גילוי הדעת היה ברור ומוחלט. הסוגיה העיקרית שבה דנו הפוסקים הינה הסוגיה בתלמוד הבבלי במסכת  גיטין דף מה עמוד ב - דף מו עמוד א, בביאור דברי המשנה "המוציא את אשתו משום שם רע - לא יחזיר".

18. ובגמרא שם מבואר שקיים חשש להוצאת לעז על הגט, שאם יתברר שלא היה שם רע יגיד שלא היה מגרש.

19. מסקנת הדברים: לדעת כל גדולי הפוסקים ששללו ביטול גט עקב הטעיית הבעל מאחר שהגט ניתן ללא תנאים, ודאי שבנידון זה אין מקום לביטול הגט.

20. אלא אף לדעת הסוברים שאם הבעל הוטעה בעת סידור הגט כשהביאו אותו לחשוב בטעות שכבר קיבל את המסוכם מראש, אע"פ כן כאן שהטעות לא הייתה בעולם בעת הגירושין, שהרי אין חולק שאם הייתה האשה נוהגת ביושר ונאמנת לחתימתה על ההסכם לא הייתה מתעוררת כל שאלה.

21. על כן מאחר שהטענה לטעות באה לעולם רק לאחר מכן אינו יותר מתנאי, ובהיות הגט מסודר ללא תנאי אין לחוש מאחר שב"סדר הגט" הבעל הודיע שהגט ניתן ללא תנאים, לרבות בנידון זה שהבעל לא הסכים לתת גט בטרם יובטח הסכם בר תוקף כפי שנחתם לבסוף.