הנחיות נשיא בית הדין הרבני הגדול החדשות


הנחיות נשיא בית הדין הרבני הגדול לשנת תשפ"ג 

מאת הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול הרב דוד לאו 


בתוקף סמכותי כנשיא בית הדין הרבני הגדול, הנני מנחה את מערכת בתי הדין הרבניים, כדלקמן:


א. הסתלקות דיין או הרכב מדיון מתיק

לא יסתלק דיין, או הרכב דיינים, מלדון בתיק כלשהו, שלא עקב פסלות לפי התקנות והדין, אלא לאחר שהתקבל אישור בכתב מנשיא בית הדין הגדול או מדיין שהוסמך לכך על ידי הנשיא. כל עוד לא התקבל האישור, לא ימשיך הדיין, או ההרכב, לדון בתיק אלא אם ישנו צורך בסעד דחוף.

בכדי למנוע עיכוב התנהלות ההליכים בתיק, יחליט הנשיא בבקשת ההסתלקות בתוך 7 ימים.

כאשר הסתלקות דיין מלדון בתיק, נובעת מפסלות לפי התקנות והדין, יציין הדיין בהחלטת ההסתלקות את מהותה של מניעתו מלדון בתיק.

במקרה בו הסתלק דיין, או הרכב דיינים, מלדון בתיק: אם ההסתלקות אינה טעונה אישור יעבור התיק להרכב אחר באותו בית דין ואם יש באותו בית דין יותר משני הרכבים - להרכב שיקבע ראש אבות בתי הדין, ובבית הדין הגדול - להרכב שיקבע נשיא ביה״ד הגדול, ואם היה צורך באישור וההסתלקות אושרה - יקבע נשיא בית הדין הגדול איזה הרכב ידון בתיק או יעביר את התיק לראש אבות בתי הדין כדי שיקבע כאמור.

במקום בו יש הרכב אחד בלבד, יקבע נשיא בית הדין הגדול היכן יידון התיק.


ב. פסילת דיין או הרכב

דיין שהוגשה נגדו טענת פסלות עליו להחליט בטענה זו לפני שיתן כל החלטה מהותית אחרת.

יש ליתן עדיפות לבקשות פסילת דיין או הרכב, ולדון בהן מיידית לכל היותר תוך שבועיים מהגשת הבקשה, כדי למנוע עיכוב משמעותי בניהול הדיונים.

במקרה של דחיית הבקשה ע״י בית הדין האזורי, החלטה שתינתן תהא מנומקת מתוך התייחסות לכל פרטי הבקשה.

על החלטת הדחיה יחתום הדיין שביקשו לפוסלו או כל ההרכב שמבקשים לפוסלו.

בהגשת ערעור פסילה לבית הדין הגדול תינתן החלטה בענין הפסילה בתוך שבועיים לכל היותר, ע״י נשיא בית הדין הגדול, או במותב תלתא שיוסמך לדון בכך על ידי נשיא בית הדין הגדול.

במקרה שרואה בית הדין צורך דחוף להמשיך ולדון למרות הגשת ערעור על דחיית הפסילה יתן בית הדין החלטה נוספת ומנומקת על הצורך בהמשך הדיון.


ג. טיפול בתיק ע"י שני הרכבים

לא יאושר הסכם גירושין שלא בהרכב בית הדין הקבוע המטפל בתיק, אלא במקרים אלו:

אחד מדייני ההרכב אישר בכתב, כי ניתן לאשר את ההסכם בהרכב אחר.

ראש אבות בתי הדין אישר בכתב כי קיימות נסיבות דחופות, המצדיקות כי אישור ההסכם יתקיים בהרכב אחר.

כאשר אישור ההסכם נערך בימי הפגרה או שלא בימי העבודה הרגילים של בתי הדין.

טרם העברת אישור הסכם הגירושין וסידור הגט להרכב אחר, יוודא ההרכב שדן בתיק כי יירשם במעשה בית הדין הערות הלכתיות ככל וישנם.

בכל מקרה בו מובא תיק, בהתאם לאמור בס״ק (1), לאישור הסכם גירושין וכן לסידור גט, שלא בפני ההרכב הקבוע המטפל בתיק, יבדוק הדיין המאשר את ההסכם או המסדר את הגט, אם לא מתקיימות נסיבות המצדיקות קיום התייעצות עם ראש ההרכב הקבוע המטפל בתיק או - כאשר יש קושי ליצור קשר עם ראש ההרכב - עם דיין אחר של אותו הרכב. לאחר סידור הגט כאמור, יחזור התיק לטיפולו של ההרכב הקבוע.

אושר הסכם גירושין שלא בהרכב הקבוע, ולא התקיימו הנסיבות המתוארות בס״ק (1), יימשכו הדיונים בתיקי הצדדים, בהרכב בו חבר הדיין שאישר את הסכם הגירושין.

ניתנו צווי עזר שונים, צווים זמניים, או החלטות ביניים, שלא ע״י ההרכב הקבוע, שבו נידון או אמור להיות נידון התיק, או ע״י דיין שאינו חבר בהרכב הקבוע, יימשך הדיון בתיק בהרכב הקבוע.

במקום שראה נשיא בית הדין הרבני הגדול צורך להעברת תיק להרכב מיוחד בנסיבות מיוחדות, יעביר הנשיא תיק זה להרכב בראשות הראב״ד או להרכב אחר באותו בית הדין. אין באמור כאן כדי להגביל את סמכות הראב״ד להעביר את התיק להרכב אחר באותו בית הדין, ואין באמור כאן, בכדי להגביל את סמכות נשיא בית הדין הרבני הגדול להעביר דיון בענין כלשהו לבית דין אחר.

הועבר תיק לדיון בפני הרכב מיוחד, וסודר גט פיטורין בהרכב המיוחד, יחזור התיק להמשך דיונים בפני ההרכב הקבוע, אלא אם כן החליט ראש ההרכב המיוחד להמשיך לדון בתיק.


ד. פרוטוקול, החלטה ופסק-דין

בסמוך לסיומו של כל דיון בבית הדין תינתן החלטה.

ראה בית הדין כי אין בידו ליתן החלטה לגופו של ענין על אתר, או שיש מקום להפנות את הצדדים לגישור או פשרה, יתן החלטה בה ייאמר כי הענין נדחה לעיון ומתן החלטה. כמובן, בית הדין יפעל בשקידה ראויה לתת את החלטתו תוך זמן סביר.

כל צד זכאי לקבל העתק הפרוטוקול וההחלטה של בית הדין. לצורך כך, יעביר מזכיר הרכב בית הדין, בסמוך ככל האפשר לסיום הדיון, את הפרוטוקול וההחלטה לידי הצדדים. למרות האמור, בנסיבות מיוחדות, יוכל אב בית הדין להורות על עיכוב במסירת הפרוטוקול וההחלטה, ובלבד שהעיכוב לא יעלה על שלושה ימים, אלא מסיבות שיירשמו בהחלטה מפורשת.

פסקי דין או החלטות המסיימות את הדיון, ינתנו לא יאוחר מששים יום ממועד סיום ההליך. ראה בית הדין שאינו יכול ליתן פסק דין או החלטה בפרק הזמן האמור, יודיע על כך בכתב לצדדים ולב״ב, ינמק את העיכוב במתן פסק הדין, ויתחום את זמן מתן פסק הדין. העתק מהחלטה/ הודעה זו, תשלח לנשיא בית הדין הרבני הגדול.

לא ניתן פסק דין או החלטה תוך ששים יום, מתום ההליך שלגביו יש צורך במתן פסק דין או החלטה, ידווח על כך המזכיר הראשי לנשיא בית הדין הרבני הגדול ולמנהל בתי הדין. מנהל בתי הדין יבדוק את הסיבות להשהיית מתן פסק הדין או ההחלטה, וככל שיש צורך ידווח על תוצאות בדיקתו לנשיא בית הדין הגדול.

החלטות ביניים בבקשות שהופנו להרכב, ינתנו סמוך ככל האפשר להגשתם. החלטות בבקשות דחופות, כגון צו עיכוב יציאה, צו עיקול או צוים דחופים אחרים, ינתנו באופן מיידי. בימי פגרה וכיוצ״ב, המזכיר הראשי של בית הדין או מי מטעמו, ייצרו קשר עם אב״ד או עם מי מדייני ההרכב, ויידעו אותו על קיומה של הבקשה הדחופה.


ה. הארכת מועדים

בכל מקרה שעל פי תקנות הדיון נקבע מועד לעשיית פעולה כלשהי, והוגשה בקשה להארכת המועד, בנימוק הקשור לימי פגרת בתי הדין או בתי המשפט, שביתות או עיצומים, יהא זה נימוק שניתן להתחשב בו, בכפוף לנסיבות אחרות הקשורות לענין.


ו. סיום הליך הגירושין

הוגשה תביעת גירושין וניתן פסק-דין לגירושין, בין אם פסיקת בית הדין הוכתרה בכותרת "פסק- דין" ובין אם היא הוכתרה בכותרת "החלטה", אין הדיון בתביעה מסתיים אלא עם מתן מעשה- בית-דין שלאחר סידור הגט. כל עוד לא סודר הגט וניתן מעשה-בית-דין כאמור, ממשיכה תביעת הגירושין להיות תלויה ועומדת, ובית הדין ימשיך לדון בענין הגירושין ובכל הכרוך בו, עד לאחר סידור הגט ומתן מעשה-בית-דין.

למרות האמור בסעיף (1), אם מצא בית הדין לנכון להורות על סידור הגט עוד בטרם הוכרעו כל העניינים הכרוכים בגירושין, יציין בהחלטתו באלו עניינים ימשיך לדון לאחר סידור הגט וימשיך לדון בהם בכפוף לסמכותו בהתאם לחוק.


ז. דיון בצווי הגבלה

ניתן פסק דין לגירושין, והוגשה בקשה למתן צו הגבלה או החליט בית הדין לדון במתן צו הגבלה, ייפתח תיק לנושא זה, וכל המסמכים הקשורים למתן צווי הגבלה יסרקו בתיק זה. פתיחת תיק זה פטורה מאגרה.

מועדי הדיון, ומועדי מתן ההחלטה בענין, יהיו בהתאם לסעיף 3 (א) וסעיף 3 (ב) לתקנות בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גרושין) תשנ״ט 1999.

לא יחליט בית דין אזורי על הטלת סנקציות ללא החלטה בענין זכאותה של האשה לכתובה.


ח. חקירת שמות

בדרך כלל לא ייקבע דיון נפרד לצורך חקירת שמות, וזו תבוצע ככל האפשר במועד הדיון בבקשה לאישור הסכם הגירושין או ביום סידור הגט.


ט. סמכות מזכירויות בתי הדין

המזכירות רשאית לדחות קבלתו לרישום של כתב בי דין, אשר אינו עונה על דרישות הדין, אך לפי בקשת בעל דין יובא כל עניין לפני דיין של ההרכב לעיון ולהכרעה.

האמור בסיפא לפיסקה הקודמת אינו חל על תשלומי אגרה, שהינם בסמכות מלאה של המזכירות.

 

י. הרכבי סידור גיטין

ככלל, כל הרכב יסדר את הגטין הקשורים לבעלי הדין שעניינם נדון בפניו.

במקרה הצורך להעברת סידור הגט להרכב אחר, יפעל בית הדין בהתאם לנקבע בסעיף ב׳ להנחיה.


יא. קביעת מועדים בתיקי בית הדין

מועד הדיון הראשון בתיקים יקבע ע״י המזכירות בתיאום עם אחד מדייני ההרכב שידון בתיק. החלטה על קביעת מועד הדיון תינתן לא יאוחר משבעה ימים מפתיחת התיק.

מועדים לדיוני המשך, יקבעו, ככל האפשר, לא יאוחר מתשעים יום ממועד הדיון הקודם.


יב. הליכי מתן היתר אשה שנייה

פסק-דין להיתר-נישואין יועבר לאישורו העקרוני של נשיא בית-הדין הרבני הגדול.

נשיא בית הדין הרבני הגדול יקיים שימוע, אולם בנסיבות מיוחדות רשאי הנשיא לאשר את ההליך ללא קיום שימוע.

זקוק היתר-נישואין לחתימת מאה רבנים, תעביר לשכת נשיא בית הדין הרבני הגדול את ההיתר, אחרי אישור עקרוני של נשיא בית-הדין הרבני הגדול, למאה רבנים לשם חתימה. לאחר-מכן יוחזר ההיתר לבית-הדין האזורי לביצוע התנאי או התנאים שבהיתר.

היתר-הנישואין אינו בר-ביצוע אלא לאחר שיקבל אישור סופי מנשיא בית-הדין הגדול.

המזכירות תחזיר את ההיתר, כאמור בסעיף הקודם, לבית-הדין הפוסק, לשם מתן צו הדרוש לביצוע פסק-הדין להיתר נישואין.

הליכי מתן ההיתר:

פסק בית הדין הרבני האזורי.

קיום שימוע לפני נשיא בית הדין הגדול לאחר שעבר הזמן להגשת ערעור, ואם הוגש ערעור

- לאחר פסק דין של בית הדין הגדול. במקרים מיוחדים יכול השימוע להיערך בכתב.

אישור עקרוני של נשיא בית הדין הרבני הגדול.

היתר מאה רבנים (אם נדרש).

ביצוע התנאים שבהיתר.

הודעה של בית הדין האזורי לנשיא בית הדין הגדול על קיום התנאים.

פסק דין סופי של הנשיא המאשר את ההיתר ומתן צו לביצוע.

צו בית הדין אזורי לביצוע.


יג. דיין תורן בבתי הדין הרבניים

בכל בית דין רבני אזורי יינתן מענה גם לאחר שעות הדיונים ע״י דיין שיהיה זמין לכל החלטה דחופה ומתן סעד דחוף, בהם: צווי עיכוב יציאה או ביטולו, צווי עיקול או צווי הגנה.

בבקשות הדחופות יטפל עובד תורן מבית הדין, שיהיה אחראי להעבירם לדיין, ולהעביר לצדדים וב״כ את ההחלטות והצווים שיינתנו.

בתיקים בהם ניתן סעד ע״י דיין תורן שאינו חבר בהרכב הקבוע, יימשך הדיון בתיק בהרכב הקבוע, בהתאם לאמור בסעיף ג(4).

נוהל עבודה מפורט למזכירויות בתי הדין יפורסם ע״י מנהל בתי הדין.


יד. אזכור פרטי בית הדין האזורי בפסקי דין המפורסמים לציבור

בפסקי דין הניתנים ע״י בית הדין הגדול וניתן בהם היתר פרסום, יש לציין את פרטי פסק הדין שניתן בבית הדין האזורי.

גם אם פסק הדין בבית הדין האזורי לא הותר בפרסום, יש לציין בפסק הדין של בית הדין הגדול את מספר התיק בבית הדין האזורי, את תאריך מתן פסק הדין או ההחלטה של בית הדין האזורי ואת שמות הדיינים.


טו. קביעת שעת דיון

מזכירות בית הדין לא תקבע ביומן בית הדין שני דיונים בתיקים שונים באותה השעה.

על הדיינים לקבוע את אורך הדיון לפי הנושא שעליו יש לדון, בהתאם לסוג הדיון שנקבע בתיק. פריסת הדיונים למשך שעות היום תהיה בהתאם.


טז. בקשה לשינוי מועד דיון

הכלל הוא כי דיונים יש לקיים במועדם. שינוי מועד דיון, ובפרט דחייה של מועד דיון, הם החריג לכלל. לפיכך, קבלת בקשה לשינוי מועד דיון תישמר למקרים מיוחדים בלבד. בהתאם, גם שינוי מטעמי בית הדין ייעשה במקרים חריגים, וככל הניתן תוך קביעת מועד דיון חדש שיהא סמוך למועד הדיון המקורי.

במקרה רפואי, יש להגיש אישור רפואי הקביל בערכאות משפטיות.

קודם הגשת הבקשה לבית הדין, על המבקש לפנות לקבלת עמדת הצד השני לבקשת הדחיה, ועמדה זו תצוין בבקשה. במקרים בהם ניתנה הסכמת הצד השני לדחייה יוגשו מועדים חלופיים מוסכמים.

בבוא בית הדין להכריע בבקשה ייתן דעתו לא רק לנסיבות התיק בו מתבקש שינוי מועד הדיון, אלא להשלכות הרוחב של דחיות הדיונים, כפי שפורטו לעיל.

לפיכך, טעמים כגון שיקולי נוחות, הסכמת הצדדים או עומס עבודה (של עורכי הדין או הטוענים הרבניים) לא יהוו, כשלעצמם, עילה מספקת לשינוי מועד דיון.

הוגשה בקשה לשינוי מועד דיון בהליך שאחד הצדדים לו הוא אסיר או עצור במתקן כליאה ומועד הגשת הבקשה חל בתוך תקופה של 72 שעות לפני מועד הדיון, יביא בית הדין בחשבון את הנזק שעשוי להיגרם אם בעל דין כאמור יצא לשווא ממתקן הכליאה לצורך התייצבות לדיון בעניינו. לשם כך, מן הראוי כי בית הדין יבקש את תגובת בא כוחו של האסיר או העצור אשר למקום הימצאו של מרשו (קרי, האם יצא זה מכבר ממתקן הכליאה והוא בדרכו לתחנת מעבר או לבית הדין).

בכל החלטה בבקשה לשינוי מועד דיון יבחן בית הדין את מספר הבקשות הקודמות שהוגשו בתיק, את טעמי הדחיות, את משך הזמן בו תלוי ועומד התיק ואת המועד שבו הוגשה הבקשה. ככל שתקופה זו ממושכת יותר, ישקול בית הדין להמעיט בהיעתרות לבקשות לשינוי מועד הדיון.

עורך דין, טוען רבני, בעל דין או עד שנקבעו בעניינו מספר דיונים באותו מועד יגיש בקשה לשינוי מועד הדיון לבית הדין שאת מועד הדיון שלפניו הוא מבקש לשנות מיד עם קבלת הידיעה על כך. בקשה שלא תוגש בסמיכות למועד הידיעה על קיום דיון מקביל יכול שתידחה מטעם זה בלבד.

ככלל, שינוי מועד דיון בשל קיומו של דיון מקביל ייעשה רק אם מתברר כי לא ניתן לקיים את שני הדיונים במועדם תוך מיצוי אמצעים סבירים, ובהם, שינוי שעת הדיון, הופעת בא-כוח אחר או צמצום ההיקף של אחד הדיונים או של שניהם.

נדחה מועד הדיון - יקבע בית הדין מועד חדש, שיהיה סמוך ככל הניתן למועד הדיון המקורי. כמו כן ישקול בית הדין חיוב בעל הדין בהוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, אם ראה כי הנסיבות מצדיקות זאת.


יז. גיור והשבה ליהדות

ככלל, הנכון הוא שהליכי גיור ייערכו באמצעות מערך הגיור הממלכתי, אף שבתי הדין הרבניים מוסמכים לערוך גיורים בהתאם לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים.

הוגשה בקשה לבית הדין הרבני לפתיחת תיק לאישור גיור שנערך בארץ שלא בחסות ממלכתית, יפעל בית הדין כדלהלן:

‏א. מזכירות בית הדין בו הוגשה הבקשה תעביר אל מערך הגיור הממלכתי את פרטי הבקשה בכדי לבחון אם התנהלו הליכי גיור קודמים במערך הגיור.

‏ב. התברר כי התקיימו הליכים במערך הגיור, תועבר הבקשה לבחינת ואישור נשיא בית הדין הגדול טרם פתיחת התיק.

‏ג. עם פתיחת התיק תפנה מזכירות בית הדין על פי החלטת דיין אל רשות האוכלוסין ותיידע אותם בפרטי הבקשה שהוגשה לאישור גיור שנערך שלא בחסות ממלכתית, ורשות האוכלוסין תעביר לבית הדין כל מידע שיש ברשותה הנוגע לבקשה המוגשת.

‏ד. המידע שיתקבל מרשות האוכלוסין יצורף לתיק בית הדין עם כלל החומר שהוגש בתיק.

‏ה. בית הדין ידון בבקשה לאישור גיור רק אם יש לה נפקות לענייני המעמד האישי של המבקש - ענייני נישואין, גירושין, מזונות וכיוצא בזה. "נפקות" לענייננו משמעה גם הסדרת היחסים הדתיים של המבקש עם קרוביו של המבקש. על כן, תכלול כל החלטה התייחסות לעניין מעמד המבקש לענייני המעמד האישי כאמור.

הבקשה תידון לפני מותב שלושה דיינים. הרכב בית הדין שהוגשה בפניו בקשה לאישור גיור, לא יסתמך רק על החומר המוגש בפניו, אלא יקיים דיון אליו יוזמן המבקש ולאחריו ייתן את החלטתו.

בדיון בבקשה להשבה ליהדות של אדם שנשוי בדיניהם למי שאינו יהודי יבדוק בית הדין שהמבקש עשה כל שביכולתו להיפרד בפועל וכחוק מבן הזוג שאינו יהודי - כד? למנוע חשש לניצול לרעה של ההשבה ליהדות.

לא היתה למבקש ההשבה ליהדות אזרחות ישראלית, יבקש בית הדין את עמדת רשות האוכלוסין ביחס לבקשה ויורה להעביר אליו כל מידע שיש בידיה בעניין המבקש. המידע שיתקבל מרשות האוכלוסין יצורף לתיק בית הדין עם כלל החומר שהוגש בתיק.

החלטה של בית הדין בעניין גיור, אישור גיור והשבה ליהדות, היא החלטה שיפוטית מחייבת לכל דבר ועניין, והדרך לערער עליה היא רק באמצעות הגשת ערעור לבית הדין הרבני הגדול.

ראש אבות בית דין אזורי או אב בית דין אזורי שהוכרו על ןךי כראש המקומי של סניף העדה היהודית מוסמך לתת למי שהתגייר או שב ליהדות תעודת אישור המעידה שנתקבל אל העדה היהודית. העתק תעודת האישור תישלח אל הממונה על המחוז לפי פקודת העדה הדתית (המרה)1 (להלן-פקודת ההמרה).

נושאי התפקידים המפורטים להלן הוכרו על ידי כראש המקומי של סניף העדה הדתית היהודית, כמשמעותו בפקודת ההמרה באזור השיפוט של בית הדין שבו מכהן נושא התפקיד:

ראש אבות בית הדין הרבני האזורי ירושלים;

ראש אבות בית הדין הרבני האזורי באר שבע;

ראש אבות בית הדין הרבני האזורי חיפה;

ראש אבות בית הדין הרבני האזורי נתניה;

ראש אבות בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה;

ראש אבות בית הדין הרבני האזורי תל אביב;

אב בית הדין הרבני האזורי צפת-טבריה;

אב בית הדין הרבני האזורי אשדוד, ואם יש בו יותר מאחד - הוותיק שבהם, ובבעלי ותק שווה הקשיש שבהם;

אב בית הדין הרבני האזורי אשקלון, ואם יש בו יותר מאחד - הוותיק שבהם, ובבעלי ותק שווה הקשיש שבהם;

אב בית הדין הרבני האזורי רחובות, ואם יש בו יותר מאחד - הוותיק שבהם, ובבעלי ותק שווה הקשיש שבהם;


יח. ביטול הנחיות קודמות

הנחיות אלו יבואו במקום הנחיות נשיא בית הדין הגדול - התשס״ד ותיקוניהן, ובמקום הנחיות אחרות של נשיא בית הדין הגדול  העוסקות בהנחיות המפורטות לעיל.


ט' בתמוז, התשפ"ג 28.06.2023


הרב הגאון הרב הרשאי לישראל הרב דוד לאו נשיא בית הדין הרבני הגדול