טוען רבני לניהול התיק בבית הדין הרבני

בס"ד

טוען רבני לניהול התיק בבית הדין הרבני

[דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי מוסמך 052-719-6716]


ייצוג באמצעות טוען רבני בנאמנות

מאמר זה מבוסס על תיק מבית הדין הרבני הגדול העוסק בין היתר בנושא: "היסודות ההלכתיים לייצוג בידי מורשה". מאת כבוד הדיינים: הרב שלמה שפירא, הרב אברהם שנילדר, והרב ציון אילוז-לוז. המאמר חולק לקטעי משנה לצורך הנגשת ההלכה ללומדים, הכותרות אינם במקור. לאחר משא ומתן בדברי הפוסקים בפסק הדין הנ"ל נכתב בזו הלשון: עולה מהאמור שבמקרים רבים ואולי ברוב המקרים, כשהמורשה עושה מלאכתו נאמנה (להלכה), יש בתפקידו משום הצלת עשוק מיד עושקו ובירור הטענות והמענות כדבעי.


טוען רבני כשליח מקצועי בבית הדין הרבני

כיום רוב בעלי הדין... לא בקיאים בהלכות ובחוק ואינם יודעים לטעון את טענותיהם, יש ליתן טעם נוסף להתיר למורשה לטעון והוא על פי מה שכתב השולחן ערוך (חושן משפט סימן יז סעיף ט): ראה הדיין זכות לאחד מהם, ובעל דין מבקש לאמרו ואינו יודע לחבר הדברים, או שראוהו מצטער להציל עצמו בטענות אמת ומפני החימה והכעס נסתלקה ממנו או נשתבש מפני הסכלות – הרי זה מותר לסעדו ולהבינו תחלת הדבר, משום "פתח פיך לאלם" (משלי לא, ח). וצריך להתיישב בדבר זה הרבה כדי שלא יהיה כעורכי הדיינים.


השמעת הטענות באופן מלא באמצעות טוען רבני

ולפי זה במקרים רבים יצטרכו הדיינים עצמם לטעון לבעלי הדין מפני שמשתבשים בטענותיהם, ולפיכך עדיף שיהיו מיוצגים על ידי טוען רבני שיטען את טענותיהם כדי שלא להכריח את בית הדין לפתוח פה לאילמים וכדי שלא יוזקקו להיות כעורכי הדיינים ולא יחסמו טענתו של הצד השני.


היתר ייצוג על ידי טוען רבני בשכר

כתב בגידולי תרומה (שער נ חלק ד אות ח): ואם עושה בשביל להנות מהשכר ולא מפני האלמות – לא דבר בזה, ואולי אין כאן משום "לא טוב עשה" כי להנאת עצמו הוא דורש, ולא מיקרי "ריב לא לו".



טוען רבני לבחינת פשרה

וכן יסביר לו שכדאי לפעמים להתפשר ולוותר, "דעביד איניש דזבין דיניה" כדאיתא בבבא בתרא (ל, ב). דבר זה יכול להיעשות באופן יעיל על ידי המורשה, ולעניות דעתנו זהו עיקר תפקידו, דבר זה מביא להשקטת המריבות ועוזר לדיינים ליעל את הדיונים ולהוציא הדין לאמיתו.


טוען רבני לדחיית תביעות מוגזמות

בחושן משפט (סימן יז סעיף יב) נפסק שכאשר אחד מבעלי הדינים מגזם בתביעות צריך הדיין לומר לו שקר אתה דובר, ודבר זה יכול להיעשות בדרך כלל על ידי המורשה שבעל הדין סומך עליו, ולא תמיד על ידי הדיין, וכמו ב'זה בורר לו אחד' שמחשבת בעל הדין היא שמי שבחר בו ייהפך בזכותו.


טוען רבני כמגשר הלכתי

כל הדברים הנזכרים לעיל יכולים להיעשות רק אם למורשה יש את הידיעות ההלכתיות והכישורים לתפקיד זה, שאז יעשה מלאכתו נאמנה. וממילא יהיה אפשר גם לצנן את הסכסוך ולהוציא דין לאמיתו....



טוען רבני במנהגי קושטא

בשו"ת פורת יוסף (חושן משפט סימן ל, בשאלה) שמביא את המנהג בקושטא למנות מורשים לצדדים, ולדבריו תפקידם לעזור לדיינים להגיע לחקר האמת והדין, וזו לשונו: ....הנה הוכרחו במעשיהם התלמידי חכמים שבעיר להתמצע ולהיותם מהמתווכים, כי יהיה ריב בין איש ובין רעהו, וגם להתמנות עצמם מורשים בעד מי שהיו רגילים אצלם על תביעתם שהיה להם על אחרים, ולפני יושבי על מדין – אלו דייני ישראל.


טוען רבני לבירור ההלכה בהתאם לתיק הנידון

ואוהבי התורה ולומדיה היו חפצים בזה, וגם מעלת בי דינא רבא היו שמחים בזה כי מה טוב ומה נעים שהתלמידי חכמים יהיו מורשים כי יכולים לחפש בספרי הפוסקים זלה"ה ולהראות הדבר לבית דין.


העולה מן האמור:

א. ייצוג על ידי טוען רבני בנאמנות ועל פי ההלכה, מותר ויש בו אף סיוע כדי להציל עשוק מיד עושקו.

ב. טוען רבני יוכל לסייע למיוצג על ידו, בסידור הזכויות ההלכתיות והטענות, וכדין פתח פיך לאלם.

ג. כשהטוען רבני נוטל תשלום עבור הייצוג יש צד היתר נוסף, בנוסף לכך שיוכל הטוען רבני לבחון ולהעריך את הסיכויים שבתיק.

ד. טוען רבני טוב ומקצועי, ידע לבחון האם כדאי לסיים את התיק בפשרה ולשער מה הכדאיות לסיים בפשרה לעומת ניהול הליך.

ה. לטוען רבני יש את היכולת לצנן את הסכסוך, ולהגיע לחקר האמת.     

 

 דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי מוסמך 052-719-6716