מאמרים בעניין הסכם גירושין - מאת: הרב יצחק אושינסקי - אב"ד, בית הדין הרבני ירושלים - פורסם על ידי הנהלת בתי הדין הרבניים

דלא אמרינן בכה"ג לא מפקינן ממונא מספיקא כיוון שהחוב הוא מבורר דצריך שלשון המחילה יהא ג"כ מבורר.

איפה טובתם, אם אצל אמם או אצל אביהם, סעיף זה אינו קשור בהסכם הגירושין של הגט עצמו.

כל המחייב עצמו מדעתו לזון שלא מתנאי בית דין אינו חייב במלבוש אלא א"כ פורש אזון ואפרנס.

ברור הוא שהתשלום עבור קופ"ח חל על האם, אבל בנידון דידן הסכים האב שהבן ירשם בפנקס קופ"ח שלו והוא ישלם.

לדעת הרשב"א המקבל עליו לזון חבירו סתם כל ימי חייו או כל זמן שצריך משמע.

העיקר בנידון זה הוא שעליה חלה ההתחייבות, אבל הוא לא נפטר מחובתו עפ"י תקנת חז"ל.

אכן מן הדין מן היושר ומן הצדק שלא יהיה אדם נטרד בפני שתי אינסטנציות שיפוטיות באותו עניין.

שורת הדין טו, עמוד רל מאת הרב אליעזרוב שליט"א, מדבריו עולה שעקרונית יש מקום לטענת "קים לי" אף ביחס להסכמי גירושין.

מבואר בשו"ע חו"מ סימן ס"א סעיף ט"ז: יש מי שאומר שתנאי שאדם מתנה עם חברו אין הולכין אחר הלשון הכתוב אלא אחר הכוונה".

ראה פסק הרמ"א בחו"מ סימן ס' סעיף ג: ויש אומרים דהמקבל עליו לזון חבירו סתם, כל ימי חייו או כל זמן שצריך.

אף גם זאת, באשר לחובת הנתבע כלפי התובעת ובניו הנדונים בזה, יש להם דין קדימה בתשלום חובו כלפי אשתו והתינוק.

סעיף זה בא רק לסכם את הסכסוכים הכספיים הקיימים בין בני הזוג בקשר לעבר.