הסכם גירושין

טוב לדעת מראש ולשקול כל סעיף ולא לתת מקום להתדיינות נוספת. כך שמחובתו של הדיין לעיין היטב בהסכם הגירושין טרם אישורו.

אף שהראיתי פנים להקל בדין זה, עם כל זאת לא מלאני חלוק על דין פשוט של סדר הגט.

שיטתו של הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה, פרק ו הלכה יד) שדין זה הוא רק אודות עסק שעשו ביניהם לאחר הגט.

כלל גדול יהיה לך בקנינים, דעיקר הקניין הוא שיגמור בלבו להקנות הדבר לחברו וחברו יסמוך דעתו עליו.

הואיל ולפי מנהג בין הסוחרים, הרי חוזה התחייבות בחתימת יד מחייב אותו למלאות אחרי התנאים האמורים בחוזה.

הריב"ש (סימן שמה) כתב שאם לשון השטר אינו מספיק טוב על פי הדין, אזי בכגון זה הולכים אחר המנהג.

הקניין מועיל לפרש את לשון השטר שכוונת הכותב הייתה באופן המועיל דהיינו: התחייבות גמורה.

לכתחילה היה לבית הדין להימנע מלאשר הסכם של גירושין אשר בו מתחייב הבעל בקנס במקרה שיתחרט מלתת את הגט.

שאנו רואים שהגירושין לא מרצונו נעשו אלא מחמת אונס ממון, בזה הגט פסול, ואין להקל אף בדיעבד.

על בית הדין להודיע לבני הזוג שאין לאחר נתינת הגט כלום והגט גט גם אם אחד מהם הפיר תנאי ההסכם.

יש להדגיש להם שהגט יחול גם אם הופר סעיף זה או אחר בהסכם הגירושין.

הדבר מעמיד בסימן שאלה את כשרותו של הגט, שלא יהיה חס ושלם בבחינת גט מוטעה.