סגירת מכלול הנושאים בהסכם גירושין טרם הגט, כדי שלא יבואו לדון יחדיו

סיבה נוספת לסידור כל ענייני בני הזוג קודם הגט, היא, כדי שלא יפגשו הצדדים זה את זה בדיונים נוספים לאחר הגט. 

זאת לאור דין השו"ע אבן העזר סימן קיט (סעיפים ח-ט), שאם הייתה להם תביעה הדדית (חוב) לאחר הגט, יעשו שליח לגביית החוב (כדי שלא יבואו לקירוב דעת לאחר הגט).

ואם באו לדין, מנדים אותם או מכים אותם מכת מרדות. ועי' אף ט"ז שם (ס"ק יח), באיזה אופן מדובר שם, ויתכן ואין זה שייך בכל המקרים.

ועי' בשורת הדין (חלק ז, עמוד תעט), שם ציין הגר"מ אליהו זצ"ל שמשמע מספר גט פשוט (שם, ס"ק נא) שיש להיזהר מכך אף אם העסק הממוני שביניהם היה עוד טרם הגט (כפי המצב בדרך כלל).

אף זו סברא המצדיקה לסיים את כל ההתדיינות בין הצדדים עוד טרם הגט, כדי שלא ידונו הצדדם יחדיו לאחר הגט.

ואמנם, למעשה לא נוהגים בבתי הדין להקפיד בכך, זאת משום שיטתו של הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה, פרק ו הלכה יד) שדין זה הוא רק אודות עסק שעשו ביניהם לאחר הגט.

אך כאשר באים לדון על עניינים בלתי פתורים שנעשו קודם הגט, אין להקפיד אם יפגשו בדיונים (ולא כמובא בספר גט פשוט, כמצויין לעיל).

ועי' במאמרו הנ"ל של הגר"מ אליהו זצ"ל, וכן עי' בשורת הדין חלק ו עמודים רכא-רכז שדנו בכך.

למרות האמור, נראה שגם מחמת סיבה זאת עדיף שיעשו את הסכם הגירושין קודם הגט, כדי שלא יצטרכו לדון אחר כך יחדיו בכל העניינים שעדיין לא נפתרו, לשיטות שבכל מקרה יש להקפיד בכך. 

ואולם למעשה דן שם הגר"מ אליהו זצ"ל (ערעור בבית הדין הרבני הגדול) בשאלת סידור גט קודם שנפסקו ענייני הרכוש שבין הצדדים.

והסיק שניתן לנהוג כך, כאשר ישנו חשש שהליך הבירור הרכושי עלול לארוך זמן ממושך, ובינתיים אין הצדדים יכולים להמשיך את חיי הנישואין שביניהם.