סנקציות או קנסות המופיעים בהסכם הגירושין כנגד צד שלא יגרש לבסוף

לעיתים אנו מוצאים בהסכמי הגירושין קנסות (או סנקציות נוספות) שיוטלו על הבעל אם לא יתן את הגט לאשתו.

יש לדון האם יש בכך חשש לגט מעושה, שהרי למעשה חתימתו של הבעל על הסכם הגירושין וקבלת הבעל את הסנקציות על עצמו, הם המאלצים אותו עתה לתת את הגט, שהרי אם לא יתנו צפוי הוא לתשלומי קנסות או הגבלות אחרות.

בשאלה זו (סנקציה בדמות קנס שהטיל הבעל על עצמו אם לא יגרש במועד שנקבע) דנו בין השאר גם בפסקי דין רבניים (חלק ב מעמוד 12 ואילך, תיק ערעורים בבית הדין הרבני הגדול בפני כב' הדיינים:

כ"ג הראשל"צ הרב הראשי לישראל יצחק נסים - נשיא, הרבנים י"ש אלישיב, ב' זולטי זצ"ל, ערעור על פס"ד הדוחה את בקשת האישה לחייב את הבעל בתשלום מסויים עבור מזונות בהתאם להתחייבותו אם יתחרט לתת לה גט).

וכך כתבו שם: "עלינו ראשית להעיר שלכתחילה היה לביה"ד להמנע מלאשר הסכם של גירושין אשר בו מתחייב הבעל בקנס במקרה שיתחרט מלתת את הגט. דכתוב בתשובת הרשב"א (מובא בב"י אה"ע סימן קלד):

שאלה, ראובן בעל לאה וקרובי לאה היו בהסכמה שיגרש ראובן את לאה אשתו ונאותו זה לזה בקנס אלף דינר ושיגרש לזמן קבוע ואח"כ נתחרט ראובן ומיאן בדבר והללו מתרין בו מצד הקנס וכו' ומחמת יראה זו גירש ראובן וכו', אם נדון גט זה כגט מעושה.

תשובה, נראה לי שגט זה מעושה ופסול וכו' ואם נפשך לומר וכו' דמכיון שקיבלו על עצמו מדעתו קנס אלף דינרין ובנתינת הגט הרויח ממון זה הוי כמקבל ממון בעלמא לא היא. שאין זה כמקבל ממון אלא כניצול מההפסד ממון וגריע טובא".

והוסיפו שם כי הרמ"א (אה"ע סימן קלד סעיף ד) הביא שיש בזה דעות חלוקות בזה, וכך כתב: "אבל אם קיבל עליו קנסות אם לא יגרש, לא מקרי אונס מאחר דתלה גיטו בדבר אחר ויכול ליתן הקנסות ולא לגרש (ב"י בשם תשובה וכ"ה במהרי"ק שם בפסקים).

ויש מחמירין אפילו בכה"ג (שם בתשובות הרשב"א) וטוב לחוש לכתחילה ולפוטרו מן הקנס וכו' אבל אם כבר גירש מפני זה וכו' הגט כשר, הואיל ומתחילה לא אנסוהו על כך".

הרי שע"פ דברי הרמ"א יש להיזהר לכתחילה שלא להטיל סנקציות בהסכם נגד הבעל אם לא יתן את הגט (כדי לחוש לשיטת הרשב"א המחמיר בזה).