הסכם גירושין

אלא אם כן היא מתחייבת כדין באופן המועיל לשפותו מכל חיוב מזונות שיחויב בו על פי הדין. כמ"ש באהע"ז סימן קיד סעיף ג.

הנושא את האישה ופסקה עמו כדי שיזון את בתה חמש שנים, חייב לזונה חמש שנים.

הסכם שנקבע בו תאריך שאינו תלוי בגירושין, בזה התאריך קובע בו ולא מתן הגט, ולכן כשהגיע התאריך חל ההסכם בלי שום תנאי.

שהוא בעצמו עשה מעשה שגילה דעתו שמחל והווי ליה כאילו פירש וגמר מחילתו.

ביביע אומר ח"ג חו"מ סי' ד' הרחיב את היריעה לגבי התחייבות בלתי קצובה, ומסקנתו שמזכותו של הצד לטעון קים לי כדעת הרמב"ם.

אם חשב בלב על ביטול ההתחייבות הרי זה בבחינה של דברים שבלב שאינם דברים.

עיין נוב"י חו"מ סי' ל"ו שכתב: ועוד דאפילו בלא קניין כיוון שכתבו שטר שוב אין יכול לחזור בו כמבואר בחו"מ בסי' ש"כ ס"ב.

מדין "סיטומתא", מאחר ופשט המנהג בימינו שכל הסכם גירושים עובר את אישורו של בית הדין או בית המשפט.

הגירושין כידוע באים מתוך הסכמה, מדובר בהסכם גירושין ולא בחיוב לגירושין, ואין לאכוף אותם אם אחד הצדדים חזר בו.

יש למסדר קידושין להכיר היטב החתן והכלה ולהבין אם יש חשש שמצד טבעי תנאי כזה יגרום חס ושלום מחלוקת ומריבות ביניהם

בספר שער משפט בחו"מ סימן ס' כתב שהתובע כאן הוא מוחזק ואין להוציא ממנו נגד דעת הט"ז ובית שמואל.

לשיטתו יש לפסוק כשיטת הרמב"ם שאין תוקף להתחייבות בדבר שאינו קצוב (בארץ ישראל), ויכול המתחייב לפטור עצמו בטענת "קים לי".