הסכם גירושין

שורת הדין טו, עמוד רל מאת הרב אליעזרוב שליט"א, מדבריו עולה שעקרונית יש מקום לטענת "קים לי" אף ביחס להסכמי גירושין.

מבואר בשו"ע חו"מ סימן ס"א סעיף ט"ז: יש מי שאומר שתנאי שאדם מתנה עם חברו אין הולכין אחר הלשון הכתוב אלא אחר הכוונה".

ראה פסק הרמ"א בחו"מ סימן ס' סעיף ג: ויש אומרים דהמקבל עליו לזון חבירו סתם, כל ימי חייו או כל זמן שצריך.

אף גם זאת, באשר לחובת הנתבע כלפי התובעת ובניו הנדונים בזה, יש להם דין קדימה בתשלום חובו כלפי אשתו והתינוק.

סעיף זה בא רק לסכם את הסכסוכים הכספיים הקיימים בין בני הזוג בקשר לעבר.

אין מקום לטענה זו, משום שאין לראות את סעיפי ההסכם כתלויים וכרוכים זה בזה. כל עוד שלא נוסחו במשמעות שכזו.

כיון שהעיכוב בתשלום ניתן לתיקון, אין זה מקח טעות, אלא משלם וההתחייבות קיימת.

בירושלמי כתובות פרק ה הלכה ב. וכך נאמר שם: 'מעשה ברבי יהושע וכו', אמרה להן: בודאי כך התניתי עמו, אין אחר קניין כלום.

סלחנות במקרים אלה, ועל אחת כמה וכמה נתינת יד וסיוע לשבירת הסכם, תגרם קשיים מרובים בניהול משא ומתן.

עד שיראה לתגר או לקרוביו, שיהוי התביעה לאחר זמן סביר המאפשר בדיקת המחיר האמיתי, מוכיח על מחילתו והסכמתו.

מאחר שבפנינו הסכם גירושין בר תוקף עם פסק דין המאשרו, נטל הראיה להעדר כשירות הבעל בעת חתימת ההסכם מוטלת עליו.

הסכם שנעשה בין שני צדדים – אסור להפר אותו גם אם לא היה נעשה בקניין, מדין "שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב".