כתבו לשון שאינה התחייבות אך עשו קניין על ההסכם, האם תועיל לשון זו?
לשאלה זו הובאה התייחסות נרחבת כבר לעיל (פסקה קודמת). בשאלה זו דן באריכות גם במאמר בשורת הדין (שם).
ומסיק שהקניין מועיל לפרש את לשון השטר שכוונת הכותב הייתה באופן המועיל (התחייבות גמורה).
ולמרות שישנם כמה ראשונים שלא קבלו הנחה זו, לא יכול המוחזק לומר "קים לי" כראשונים הנ"ל.
משום שרוב הראשונים הסכימו להנחה זו, וכן פסקו השו"ע והרמ"א (ואין לומר "קים לי" נגדם, כמובא בתומים בקיצור תקפו כהן).
ואולם, כבר הבאנו לעיל שיטות הפוסקים השונות בכך.