כהקדמה לעניין כתיבת הסכמי גירושין כדת ע"פ ההלכה, אציין מה שכתבו בפסקי דין רבניים (חלק י עמוד 366) אודות החיוב שמוטל על בית הדין בפיקוח על הסכמי גירושין הבאים לפניהם שיהיו ערוכים כדין:
עובר לכל הטיעון המשפטי שמתנהל בפני ביה"ד, הריני להעיר במאמר מוסגר כי כל הסכם גירושין הבא בפני ביה"ד לאישורו ולקבלת תוקף של פס"ד, על ביה"ד לשקוד שיהא מנוסח כדת לרבות קניין, כדי שלא יהיו עוררים עליו לאחר מכן, כפי שקורה הרבה פעמים.
והלא הלכה פסוקה היא: אין העדים חותמים על השטר אלא א"כ קראוהו, אבל הדיינים חותמים אע"פ שלא קראוהו (כתובות ק"ט, טור שולחן ערוך חושן משפט סי' מ"ה ס"ב, ה, וסי' ס"ח ס"ב וסי' מ"ו ס"ב וסי' קמ"ז ס"ד)
ופרש"י גבי עדים: שהרי על דברי השטר המה מעידים, ולפיכך צריכים לקרוא, אבל דיינים אינם מעידים, אלא שטר זה בא לפנינו והעדים הכירו שהוא חתימתם.
והנה זה ברור דכ"ז הוא בקיום שטרות, שהשטר נעשה ע"י העדים, משא"כ בהסכמי גירושין בנידון דידן שניתן על ידי בית הדין תוקף של פסק דין.
הרי על ידי מעשה בית דין זה נעשה עליו תורת שטר, והדיינים הוו בנידון זה כעדים הצריכים לקרוא מה שמאשרים בתורת פס"ד שיש עליו דין שטר, ועל כגון זה יש לומר כלשון הריב"ש סי' רנ"ב דאין מעשה בי"ד דיבורא בעלמא.
כן עי' פסקי דין רבניים, כרך ט (עמוד 228) מה שכתבו אודות הצורך לדקדק היטב בסעיפי הסכם הגירושין טרם אישורם:
טרם ניגש לדון, מחובתנו לציין כי לא פעם קורה שהצד שהיה בזמנו מעוניין בגירושין, נתן את הסכמתו לתנאים שדרש הצד השני להתחייב בחיובים שונים.
ולאחר שבוצעו הגירושין והשיג את מטרתו הוא מנסה לנער את חצנו ורצונו להפוך את ההסכם לחרס הנשבר, מחפש פגמים אף אם הם חסרי ערך.
ושוב מתחילה פרשה של התדיינות, ואם כי שערי בית הדין פתוחים לבירור הדבר מחדש, אך אין להתעלם מהסבל, הטרדות והוצאות כספיות, שנגרמו לצד השני.
טוב לדעת מראש ולשקול כל סעיף ולא לתת מקום להתדיינות נוספת. כך שמחובתו של הדיין לעיין היטב בהסכם הגירושין טרם אישורו.