האם בית הדין יכול להשהות מתן פסק דין? בית הדין צריך להוציא את הפסק דין מיד כשנתברר לו הדין.
טוען רבני צריך לנסות להביא את הצדדים לפשרה והבנות בפרט בימי ספירת העומר ובבחינת שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְ"דָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב". (ספר משלי פרק טו פסוק כג)
עורך דין רשאי להעסיק במשרדו טוען שאינו עורך דין ואולם ייצוג על ידי טוען המועסק במשרד עורכי דין טעון ייפוי כוח נפרד החתום ביד הלקוח.
"מה שקנתה אשה קנה בעלה" (גיטין עז,א), ותיקנו חכמים שמעשי ידי אשה לבעלה. חז"ל תיקנו מעשי ידיה של האשה לבעלה, תחת מזונותיה (כתובות מז,ב), (אמנם יכולה האשה לומר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה, כלומר שהיא מעוניינת לפרנס את עצמה, כתובות קז,ב).
ראה בית הדין כי אין בידו ליתן החלטה לגופו של ענין על אתר, או שיש מקום להפנות את הצדדים לגישור או פשרה, יתן החלטה בה ייאמר כי הענין נדחה לעיון ומתן החלטה.
לענ"ד אין אפשרות לכוף את הדיירים בהתקנת גנרטור שבת. והטעם, שאין אדם יכול להחמיר על חשבון ממון הזולת. ולענ"ד יש ללמוד זה ממה שכתב בשולחן ערוך (קפג, ח):
מסקנת הרשב"א: "נראין לי דברים ברורים שאינו חייב להעלות לו שכר, דכל שלא חלקו – בשלו הוא משתמש. ואפילו בחצר שיש בה דין חלוקה נמי, וכל שכן בחצר שאין בה דין חלוקה, דלא דמי לדר בחצר חבירו שלא מדעתו.
אם עומד בשדה של אחד מהן ונוטה לשדה אחר, הולכין אחר העיקר והכל שלו) (טור וכן כתב התוספות שם). להלכה: אסור לקטוף פירות שיוצאים מרשות היחיד לרשות הרבים.
החלטות על קנסות לטובת אוצר המדינה צריכות להיות כמובן מנומקות וככל שמדובר בקנסות בגין ביזוי בית הדין (ולכאורה בכך מדובר) צריכות הן להינתן על פי כל כללי הפרוצדורה שנקבעו בפקודת ביזיון בית המשפט.
דהיותר טוב, כשיבואו עניינים אלו בפני בית הדין, להאריך הזמן ולהרבות רעים לתווך השלום, כי גדול השלום ובפרט בין איש לאשתו.
לפי כתיבה מאוחרת של מרן הרב עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה, משמע שכלל אין לחלק בין האב והאם, ולכן במשמורת משותפת, יש לחלק את המזונות באופן שוויוני בין ההורים בהתאם ליכולותיהם.