טוען רבני

קי"ל שואל חייב אפילו באונס שו"ע (שמ,א).

התשתית ההלכתית להסכם שלום בית הוגן, מעוגנת בעומקה של ההלכה היהודית, ומהווה אבן דרך למהותו וצורתו של ההסכם.

בשולחן ערוך סימן פ סעיף יז נפסק להלכה: האשה ששברה כלים בעת שעשתה מלאכותיה בתוך ביתה, פטורה.

אמנם צ"ע וכמו שכתבנו להביא דברי הטור שהם מקור לכל זה וביאור הפרישה (בעל הסמ"ע) שפי' לשון הטור רק באופן שיש לו קונה או שוכר יותר בזול יכולים לעכב שלא ישכור לאומן אבל באין לו שוכר כלל אלא אומן - שרי

נפסק בשו"ע (יור"ד רפו,כב) הדר בפונדק בארץ ישראל, פטור ממזוזה שלשים יום. ובש"ך (סקכ"ח) כתב הטעם, שאינו נקרא עדיין דירה: דעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל (מעיין אומר ח"ו ב,כד) בשוהה במלון בארץ ישראל ונמצא שהמזוזות פסולות, פטור כדין פונדק.

בשאר המקצועות חול, תלוי באופי השיעור וההשקעה והשעות והאחריות והחינוך שהוא קשה מאד לשלוט מרחוק וכל תלמיד עושה מה שחפץ. לכן סוף דבר, שתשלום זה אינו עולה ליותר משליש

3. כל צד זכאי להעתק הפרוטוקול וההחלטה של בית הדין. לצורך כך, יעביר מזכיר הרכב בית הדין, בסמוך ככל האפשר לסיום הדיון, את הפרוטוקול וההחלטה לידי הצדדים.

וכן פסק בשו"ע (שי,א) השוכר את הבהמה וחלתה (ועדיין ראוי למלאכה), או נשתטית, וכו' אומר לשוכר: הרי שלך לפניך, ונותן לו שכרו משלם. עכ"ל. וקלקול מזגן ברכב נראה יותר לדמותו "לחולה או נשתטית", שעדיין יכול להשתמש ברכב לצורכו.

נראה לתלות זה במחלוקת מרן ורמ"א (סי' קנ"ה סעיף לז) גבי עשן שאינו תדיר אם יכול שכנו למחות בו - דעת מרן השולחן ערוך, שיכול שכנו למחות בו. ודעת הרמ"א, שאינו יכול.

נראה לחייב את הראש הישיבה או את החתן בהוצאות המקובלות והנהוגות בהוצאות סבירות של חתונה מדין גרמי דדמי לדין מראה דינר לשולחני ונמצא רע שחייב כמבואר בגמ' ב"ק צח ובשו"ע (סי' שו,ו) ומהש"ע (אהע"ז נ,ג) במי שביטל שידוך שמחויב לשלם לשכנגדו ההוצאות שהוציא ונהוג להוציאן.

בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני ובשמה המספרי "טופס אחד" מוגשת בכל תיק כסעד ראשוני

מדובר בהליך מומלץ מאוד בו שני בני הזוג יוצאים מנקודת הנחה שעליהם לבוא לקראת בן הזוג השני ולהתפשר כדי להגיע לעמק השווה.