טוען רבני

הנדון: הצמדת החוב של תשלום מחצית הדירה למדד מחירי הדירות

נראה לפטור את בעל השמחה שמשך חוטים, מטעם זה נהנה וזה לא חסר כמבואר בגמ' ב"ק כ. ובשו"ע (שסג,ו)

וכן יריעות ניילון או פלסטיק אינם כשרים לסכך מפני שאינם דבר הגדל מן הארץ כנפסק בחזון עובדיה (סוכות עמ' טז) ובספר ילקוט יוסף (סימן תרכט הלכה טז)

נראה דהדין עם דיירי קומת כניסה והוא מטעם שכל שאין לשותף הנאה מכך אין לחייבו כמבואר הרבה מקומות כדלהלן:

קנין כסף קונה שכירות בית כמבואר ברמ"א (סי' ק"צ,א) ובשו"ע (סי' קצה,ט) ואין המשכיר יכול לחזור בו.

חיוב הצלת ילד שננעל ע"י שבירת הדלת - מבואר במס' יומא (פד:) "ראה שננעלה דלת בפני תינוק שוברה ומוציאו והזריז הרי זה משובח". אולם לא כתב שפטור.

רובי דורש שישלם לו מחיר הכרטיס, אולם שלום טוען שפטור, הואיל ובלא"ה הכרטיס לא זכה. הדין עם מי?

כלומר אין כאן הקפאה של מצב היחסים ביניהם משום שאין אנו ידועים כיצד לפסוק, אלא יש כאן החלטה להורות שאין להורות, בכדי ששניהם יצטערו עד אשר יחליטו כיצד להמשיך בחייהם מתוך הבנה והסכמה לקרב או לרחק.

הצדדים שניהם גרושים, ובמעשה בית הדין נכתב כי אם ירצו להינשא זה לזו הדבר טעון בירור בית הדין.

עיין בדברי הרמ"א בעניין אחר (סימן עד סעיף י) שכתב כעין זה וזו לשונו: "ונוהגין להושיב עמהם איש או אשה נאמנים ותדור עמהם עד שיתברר על ידי מי נתגלגל הריב.

אשה המקיימת יחסים מחוץ לנישואין נאסרת על בעלה [1]. אם האישה רק עוברת על דת יהודית (מנהגי בנות ישראל הכשרות) - בעלה פטור מכתובתה ומחייבים אותה לקבל גט [2]. מה הדין כשהבעל אינו נאמן לאשתו ומקיים קשרים אסורים מחוץ לנישואין [3].

עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים.