האם אפשר לחייב התקנת גנרטור לשבת בבניין המשותף


כפיית התקנת גנרטור לשבת בבניין המשותף


כל הזכויות שמורת לכותב המאמר הרב שלמה בארי שליט"א ראב"ד בית דין צדק שערי הלכה ומשפט ודרכי משפט. חל איסור להעתיק או לשכפל.


שאלה?

מעשה בדיירים בבנין המשותף שחלקם החליטו להחמיר שלא להשתמש ולהנות מהחשמל והתאורה בלובי ובחדר מדרגות בשבת קודש, ולכן ביקשו להתקין גנרטור שעלותו מגיעה לאלפי שקלים. וחלק הדיירים מתנגדים לשאת בתשלום. ועתה שאלתם אם יכולים לכופם? 

[הערה שבמקור הובאה בשוליים אך למען ירוץ בו הקורא הובאה במקומה: מרן החזון איש זכותו תגן עלינו אמן, היה החלוץ הראשון שעמד בראש מחנה האוסרים להשתמש בחשמל בשבת קודש. מרן זללה"ה כותב (חזו"א או"ח לח, ד) כך: "אם נעשה בתחנת החשמל בשבת על ידי ישראל שאינו משמר שבתו, אסור להנות ממנו. ואף אם הוא באופן שיש היתר בשימושו מן הדין, אסור להשתמש בו, מפני שיש בשימושו איסור חילול ה', שאינו חס לכבוד שמים, כיוון שהוא שימוש ציבורי, והעובד בשבת הוא עושה במרד ר"ל, והנהנה ממעשיו מעיד ח"ו שאין ליבו כואב על חילול שבת, ויהא רעוא שישובו בתשובה שלמה במהרה".] 


תשובה!

לענ"ד אין אפשרות לכוף את הדיירים בהתקנת גנרטור שבת. והטעם, שאין אדם יכול להחמיר על חשבון ממון הזולת. ולענ"ד יש ללמוד זה ממה שכתב בשולחן ערוך (קפג, ח): ראובן שלח את שמעון שיקח לו בגד בהקפה (מגוי), וכשהגיע זמן הפרעון נתן לו המעות לפרוע ונמצא שהמוכר שכחם, צריך להחזירם לראובן וכו'. וגם אינו יכול לומר: אני רוצה לקדש השם ולהחזירם לעובד כוכבים. (מהר"ם ודלא רבנו אפרים הובא ברא"ש על ב"ק קטז. במעשה בחמורו של רב ספרא.) עכ"ל. וטעם לכך הביא בטור וז"ל: דבשלו יקדש השם ולא בשל אחרים, עכ"ל. וכן יסוד זה מצאנו בשו"ע (עב, לח).

ואין להקשות ממה שכתב הטור בשם ר"י והרא"ש (סי' קפ"ג), שבטעות גוי במעות, שהכל לשליח. ומטעם שיכול השליח לומר, שאילו הייתי רוצה, הייתי מחזיר לגוי הטעות. ע"ש. וא"כ יש להעיר איך יכול להחזיר לגוי טעותו והלא אין לקדש ה' על חשבון ממון הזולת?



ובזה כבר ביאר הסמ"ע (ס"ק כח) שבטעה גוי ונתן יותר כסף לשליח, עדיין לא זכה בה ראובן המשלח מעולם, אבל בסעיף ח' מדובר שהמעות הן של ראובן המשלח ולכן לא יוכל לומר שרוצה לקדש את ה' להחזיר את טעות הגוי.


להלכה: 

דיירי בניין המשותף, אינם יכולים לכוף לשאר דיירים בתשלום הוצאות התקנת גנרטור לשבת.


בספר "ילקוט יוסף" (מהדורה שניה, התשע"א, סימן רמ"ב עמוד ס"ה) כותב הגר"י יוסף כך: ועל הוצאות השימוש בגנרטור בשבת, במקומות שהחשמל מיוצר על ידי יהודים תוך כדי חילול שבת בעוונותינו הרבים, מסתבר שגם זה בכלל הוצאות שבת, בכל מה שרגיל להשתמש לצורך שבת, כמו תאורה, פלטה חשמלית וכיוצ"ב. וחומרא זו להשתמש בחשמל המיוצר על ידי גנרטור, בודאי שיש לה מקום בהלכה, שאף שבמשך שנים טענו אנשי חברת החשמל שיצור החשמל נעשה באופן אוטומטי, אך בביקורנו שם בשנים האחרונות נתברר לנו שעושים שם מלאכות דאורייתא לצורך כלל הציבור, וכאשר נשאל הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בשנת תשנ"ה האם להצטרף לגנרטור שבת, השיב שאין זו שאלה, ובודאי להצטרף, שהרי לא רק תיקונים עושים בחברת החשמל בשבת, אלא גוף היצור נעשה גם כן בשבת".

וכותב הגר"י יוסף: "וגם מרן אבי מורי שליט"א נשאל לפני שנים מהגה"צ רבי עמרם אזולאי זצ"ל האם יש צורך שיחמיר ויתחבר לגנרטור לשבת, בהיותו מתגורר בבני ברק, והשיב לו שאכן יש לו לעשות כן". ובספר הליכות עולם מביא אבי מורי הגר"ע יוסף שליט"א את דברי החזו"א והוא מסיים על כך: "ושפתים ישק משיב דברים נכוחים", ומשמע שאכן יש טעם ויסוד חשוב לחומרא זו, מי שרוצה להחמיר שלא להשתמש בחשמל בשבת בארץ הקודש ולהסתפק בנרות שעוה וכדומה, ואשתו אינה מסכימה לכך, אין הבעל יכול לכוף את אשתו על כך, אחר שרבים מתלמידי החכמים כאן בארץ נוהגים להקל בזה. ובפרט אם הדבר יכול להביא לידי ביטול השלום בבית. אלא ישכנעה להחמיר בדרכי נועם ובמתק לשון. [ילקוט יוסף שבת כרך ג' עמ' לח].


לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות ו/או הלכות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.