ערעור לבית הדין הרבני הגדול

^{ערעור על החלטה סופית של בית הדין הרבני האזורי, ניתן להגיש לבית הדין הרבני הגדול, בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.} 

^{על החלטת ביניים של בית הדין האזורי, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול, בתוך 10 ימים מיום מתן ההחלטה.} 

^{פרק טו בתקנות הדיון עוסק בכל דיני הערעור, הנוגעים להגשת ערעור בבית הדין הרבני הגדול, התנאים להגשת ערעור, סדרי הדין, וניהול הדיון בערעור, ערבויות, ופסק הדין.} 

^{במאמר זה הבאנו לפניכם שאלות ותשובות על פרק הערעור בתקנות הדיון בכללותו. השאלות והתשובות נערכו במסגרת קורס טוען רבני.} 

^{קריאה מהנה ולימוד נעים ומחכים.}

תקנות הדיון - פרק טו - ערעור

קלב. ערעור על פסק דין והחלטה

^{האם כל פסק דין והחלטה של בית הדין ניתנים לערעור, ולהיכן יוגש הערעור? כל פסק דין וכל החלטה של בית דין הגומרת את הדיון באופן שלא יינתן עוד פסק דין, ניתנים לערעור לבית הדין הגדול.} 

^{האם אפשר לערער על פסק דין זמני או החלטת ביניים, ומה רשאי בית הדין הרבני הגדול לאשר בעניין זה?  על פסק דין זמני או החלטת ביניים אין ערעור, אלא לאחר קבלת רשות לערער מבית הדין הגדול. בית הדין הגדול רשאי, בנסיבות מיוחדות, להרשות ערעור גם מסיבות שאינן מנויות כאן.}

קלג. ערעור ברשות

^{כשבעל דין מגיש בקשה לרשות ערעור איזה תוכן צריכה להכיל הבקשה? הבקשה לרשות לערער תכלול העתק פסק הדין או ההחלטה נשוא הערעור, נימוקי הערעור ונימוקים למה לא יישמע הערעור לאחר מתן פסק הדין הסופי.} 

^{ממתי ועד מתי יכול להגיש בקשה לרשות ערעור? תקופת הגשת בקשה לאישור לערער, היא עשרה ימים מיום מתן פסק הדין הזמני או ההחלטה נשוא הערעור.}

^{מה הדין שלא קיבל הבעל דין הודעה מראש על המועד שיינתן בו הפסק או ההחלטה? לא קיבל בעל דין הודעה מראש על המועד שבו יינתנו פסק הדין או ההחלטה, תהיה התקופה עשרה ימים מהיום שבו הודע לו כי פסק הדין או ההחלטה ניתנו.}

^{מי יחליט אם לקבל בקשה לרשות ערעור, או להאריך את המועד להגשת ערעור, או הקדמת מועד דיון ודחייתו? על בקשות לרשות ערעור, הארכת מועד להגשת ערעור, הקדמת מועד דיון ודחייתו, יחליט בית הדין או נשיא בית הדין הרבני הגדול או אחד מדייני בית הדין הרבני הגדול שהוסמך לכך, על פי החומר שבכתב, ללא שמיעת הצדדים.}

^{במידה ואושרה בקשה לרשות ערעור, מה ישמש לערעור, ועד מתי יינתן זמן למבקש להשלים את הערעור? הוחלט לתת רשות ערעור, כאמור, תשמש הבקשה האמורה כתב ערעור, והודעה על כך תימסר לצדדים. תוך שבועיים מיום מסירת ההודעה למבקש עליו להשלים את כל הדרוש להגשת ערעור, כאמור להלן.}

קלד. תנאים לערעור

^{אלו תנאים רשאי בית הדין להתנות לפני הגשת הערעור? בית הדין הרבני הגדול רשאי, לפי שיקול דעתו, להתנות את הגשת הערעור בהפקדת ערבויות מתאימות.}

קלה. נימוקי ערעור

^{מהם היסודות שאין אפשרות בלעדי מי מהם להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול על פסק דין?} 

^{אין ערעור אלא על יסוד הנימוקים דלהלן:} 

^{א. טעות בהלכה.} 

^{ב. טעות הנראית לעין בשיקול הדעת או בקביעת העובדות.} 

^{ג. פגם בניהול הדיון באופן המשפיע על תוצאות הדיון.}

קלו. חומר שלא היה לפני בית הדין הפוסק

^{האם יכול בעל דין לערער על נסיבות שנתעוררו לאחר סיום הדיון, או על פי הוכחות או עובדות שלא הובאו לפני בית הדין הפוסק? אין ערעור על יסוד נסיבות שנתעוררו אחרי סיום הדיון או על פי הוכחות או עובדות אשר לא הובאו לפני בית הדין הפוסק.}

קלז. ויתור על זכות ערעור

^{האם בעלי הדין רשאים לוותר על זכות הערעור שלהם, ומה הדין אם רק צד אחד ויתר על זכות הערעור שלו? פסק דין שניתן על סמך שטר בוררות אינו ניתן לערעור אם צוין בשטר הבוררות ששני הצדדים מוותרים על זכות ערעור או שהצדדים הצהירו בפני בית הדין כי הם מוותרים על זכות הערעור. הצהיר צד אחד, כאמור, לא יוכל הוא לערער אלא אם כן ערער הצד שכנגד.}

קלח. מועד הגשת ערעור

^{ממתי ועד מתי ניתן להגיש ערעור על פסק דין, ומה הדין אם לא קיבל בעל הדין הודעה מראש על המועד שבו יינתן פסק הדין? תקופת הערעור לכל בעל דין היא שלושים יום מיום מתן פסק הדין. לא קיבל בעל דין הודעה מראש על המועד שבו יינתן פסק הדין, תקופת הערעור לכל בעל דין היא שלושים יום מהיום שבו הודע לו כי פסק הדין ניתן.}

קלט. ארכה להגשת ערעור

^{האם בית הדין רשאי לקבל ערעור שניתן לאחר שלושים יום? בנסיבות מיוחדות רשאי בית הדין הגדול להחליט על קבלת ערעור שהוגש אחרי התקופה האמורה, לאחר שניתנה לכל בעלי הדין האפשרות להביע את דעתם על כך.}

קמ. דרך הגשת הערעור

^{כיצד ולאיזה בית הדין יוגש כתב הערעור? הערעור יוגש על ידי מסירת כתב ערעור למזכירות בית הדין האזורי שדן או למזכירות בית הדין הרבני הגדול.}

קמא. כתב הערעור

^{אלו פרטים חייב לכלול כתב הערעור? כל כתב ערעור יכלול את:} 

^{א. שם המערער ומענו, מספר זהותו ומספר הטלפון שלו.} 

^{ב. שם המשיב ומענו, מספר זהותו ומספר הטלפון שלו אם ניתן לבררם.} 

^{ג. ציון בית הדין שהוציא את פסק הדין או ההחלטה נשוא הערעור.} 

^{ד. תאריך נתינתו או מסירתו.} 

^{ה. נימוקי הערעור.} 

^{ו. עתירת המערער.}

קמב. הנמקת פסק דין

^{הגיש אדם ערעור על פסק דין שניתן ללא נימוקים, מה רשאי בית הדין הרבני הגדול להורות בעניין, ועל מה רשאים הצדדים לוותר? הוגש ערעור על פסק דין שניתן ללא נימוקים, רשאי בית הדין הרבני הגדול, גם טרם התחלת הדיון בערעור, להורות לבית הדין האזורי לתת נימוקים בתוך זמן שיורה, וכן רשאי הוא לעכב ביצוע פסק הדין עד למתן נימוקים. הצדדים, בהסכמה, רשאים לוותר על מתן נימוקים.}

קמג. העתקים

^{בכמה העתקים יוגש כתב ערעור, ומה יש לצרף אל כתב הערעור ובכמה העתקים? כתב ערעור יוגש בארבעה העתקים עבור בית הדין, ומספר נוסף של העתקים כמספר המשיבים. לכתב הערעור יש לצרף ארבעה העתקים מפסק הדין או ההחלטה נשוא הערעור, שאחד מהם יאושר על ידי מזכירות בית הדין.}

קמד. תשובה לערעור

^{כיצד תפעל מזכירות בית הדין שתקבל את העתקים של כתב הערעור, ותוך כמה זמן רשאי המשיב להגיש תשובה לערעור? מזכירות בית הדין הרבני הגדול תשלח העתק כתב הערעור ונספחיו למשיבים. כל משיב רשאי להגיש תשובה לערעור תוך חמישה עשר יום מהיום שנמסר לו כתב הערעור.}

קמה. ערעור נגד

^{האם המשיב לערעור רשאי להגיש ערור שכנגד, ותוך כמה זמן? איזה הוראות יחולו לגבי ערעור נגד? המשיב רשאי להגיש ערעור נגד תוך חמישה עשר יום מהיום שקיבל את העתק כתב הערעור. לאחר מועד זה ניתן להגיש ערעור נגד רק לאחר אישורו של בית הדין הגדול. כל ההוראות הקבועות בפרק זה לגבי ערעור יחולו גם על ערעור נגד, פרט להגשת העתקים מפסק הדין שמערערים עליו.}

קמו. ביצוע פסק הדין ועיכובו

^{האם ערעור מעכב את ביצוע פסק הדין, ומתי? למי רשאי לפנות המערער שמבקש עיכוב הביצוע במידה ובית הדין האזורי החליט שאין לעכב את הביצוע? מה רשאי בית הדין לעשות כשמחליט על עיכוב ביצוע? אין הערעור מעכב את ביצוע הפסק אשר מערערים עליו, אלא אם יש הוראה כזאת בגוף הפסק או אם החליט על כך בית הדין הפוסק. החליט בית הדין הפוסק שלא לעכב את הביצוע או שלא נתן את החלטתו תוך שלושה ימים ממועד הגשת הבקשה לעיכוב הביצוע, והדבר הוכח להנחת דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול, רשאי החייב לפנות בבקשה לעיכוב הביצוע לבית הדין הגדול. בית הדין המחליט על עיכוב ביצוע רשאי להתנותו במילוי תנאים, לרבות מתן ערבויות על ידי מבקש העיכוב.} 

קמז. שמיעת בעלי הדין בערעור

^{האם וכיצד, צריך בית הדין לשמוע את בעלי הדין בערעור? מתי בית הדין רשאי לפסוק על פי החומר שבתיק בלבד, והאם יכול גם במצב זה לשמוע את בעלי הדין? בתאריך שנקבע לדיון ישמיע המערער את טענותיו לביסוס הערעור. בית הדין רשאי לדחות את הערעור מיידית, בלא שהמשיב יידרש להשיב עליו. לא דחה בית הדין את הערעור מיד, בית הדין ישמע את המערער ואחר כך את המשיב. בית הדין הרבני הגדול רשאי להכריע בערעור על סמך החומר שבתיק בלבד, אם הביעו כל הצדדים לערעור את הסכמתם לכך. אולם גם במקרה זה רשאי בית הדין להחליט בכל עת שיש לשמוע את בעלי הדין.}

קמח. סיכומים בכתב

^{האם רשאי בית הדין להורות לצדדים לסכם בכתב את טענותיהם, והאם סיכומים אלו הם בנוסף על הטענות שבעל פה? בית הדין רשאי להורות לבעלי הדין לסכם את טענותיהם בכתב על הפרשה כולה או על שאלה מסוימת שקבע בית הדין, בין נוסף על טענות שבעל פה ובין במקומן, בין שהתחילו בטענות שבעל פה ובין לפני כן.}

קמט. שמיעת מורשה

^{האם מורשה רשאי לטעון בערעור במקומו של הבעל דין? בערעור רשאי מורשה לטעון במקומו של מרשהו ואין צורך בשמיעת בעל הדין עצמו ובנוכחותו בבית הדין, אלא אם כן הורה בית הדין אחרת.}

קנ. סדר שמיעת הערעור

^{כיצד ישמע בית הדין את בעלי הדין בערעור? בית הדין ישמע תחילה את המערער ואחרי כן את המשיב. בית הדין רשאי, לפי ראות עיניו, להרשות למערער לענות בנקודה מסוימת או בנקודות מסוימות על דברי המשיב.}

קנא. אי הופעת בעלי הדין

^{מה רשאי בית הדין לעשות כשלא הופיעו בעלי הדין ביום שנקבע בו הדיון בערעור, ומה רשאי בית הדין לעשות אם הופיע המערער ולא הופיע המשיב, ומה רשאי בית הדין לעשות אם הופיע המשיב ולא הופיע המערער? לא הופיעו הצדדים לישיבה שנקבעה לבירור הערעור לאחר שהוזמנו כדין, רשאי בית הדין, לפי ראות עיניו, לדחות את הדיון ליום אחר או למחוק את הערעור. הופיע המערער ולא הופיע המשיב, לאחר שהוזמן כדין, ולא התברר שהיעדרו בא מסיבה מספקת רשאי בית הדין לפי ראות עיניו, לברר את הערעור בהעדר המשיב או לדחות את הדיון ליום אחר. הופיע המשיב ולא הופיע המערער, לאחר שהוזמן כדין, ולא התברר שהיעדרו בא מסיבה מספקת רשאי בית הדין, לפי ראות עיניו, לדחות את הדיון ליום אחר או לברר את הערעור בהעדר המערער או למחוק את הערעור.}

קנב. הבאת עדים והוכחות

^{האם יכול בעל דין בערעור להביא עדים או הוכחות? אין להביא לפני בית הדין הגדול עדויות או הוכחות, אלא אם כן החליט בית הדין הרבני הגדול על כך בגלל סיבות מיוחדות.}

קנג. פסק הדין

^{מה רשאי בית הדין לעשות לאחר ששמע את הערעור? בית הדין רשאי לדחות את הערעור או לקבלו. רשאי הוא לשנות את פסק הדין, לבטלו, להוציא פסק דין אחר במקומו, להחזיר את העניין לבית הדין שדן או לאותו בית הדין בהרכב אחר או לבית דין אזורי אחר, לשם דיון מחדש או לשם בירור נוסף או לשם קבלת ראיות או להשלמת נימוקי פסק הדין.}

^{האם יש מקור הלכתי להליכי ערעור בבית הדין הרבני}

^{ישנו כלל כי "בית דין בתר בית דין לא דייקי" (מסכת בבא בתרא דף קלח ע"ב) ואם כן אולי היה מקום לומר, שאין יסוד להליכי ערעור בבית הדין הרבני הגדול.} 

^{בשו"ת ישכיל עבדי חלק ג, חלק אבן העזר סימן ב אות ד כתב:}

^{גם ענין בית דין בתר בית דין לא דייקי, לא שייך כאן דמאחר דהבית הדין לערעורים מבקרים את כל דברי הבית הדין הקודם להם הערוך לפניהם על הנייר ועל הדפתרא בטעמיו ונימוקיו, ולעומתם הם עורכים דחיותיהם ומסבירים את טוב טעמם ונימוקם בהשכל ודעת, הרי זה דומה למה שאמרו הלכה כבתראי, משום דכבר נגלה לעיניהם דברי הראיות וטעמיהם, ועם כל זאת לא ראו נכונה לפסוק כטעמיהם מטו"ט הנראה לעיניהם שעמדו על עיקרו של דבר והכריעו בין ב' הסברות עי' בהי"מ בכללי הרא' אות קס"ח וקס"ט. עד כאן מתשובתו של הראשון לציון הרה"ג הרב עובדיה הדאיה שהיה אב"ד בבית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים.}

^{בספר עטרת דבורה חלק ג סימן ח - הביא באריכות את המקורות להליכי ערעור בפסיקה הרבנית. ונביא כן מעט מדבריו לצורך ליבון סוגיה זו והמנהג הרווח וז"ל:}

^{הרב הראשי לשעבר, הגאון הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל בתשובה (פסקים וכתבים כרך ט' סי' יג), כתב על סמכות בית הדין הגדול ביחס לבית הדין האזורי:} 

^{"תיקון או ביטול פסק דין על ידינו אין זאת אומרת שאנו גדולים מאלו שפסקו, אלא שכך הוא תקנת הקהילות בארץ ישראל, ועל מנת כן מתדיינים ועל מנת כן דנים, ועל מנת כן ניתנה הסמכות".}

^{וכן בהחלטת בית הדין הגדול מיום ט' טבת תש"ה בנשיאות הראשון לציון הגאון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, יחד עם הדיינים הג"ר א.מ. ולקובסקי זצ"ל והג"ר יוסף מ. הלוי זצ"ל (פורסם באוסף פסקי דין של הרבנות הראשית לארץ ישראל עמוד עא), נכתב כדלהלן:}

^{"ביה"ד הגדול מוצא שכן יש לו סמכות לדון בערעור זה, מכיון שדבר הערעורים נתקבל לתקנת חכמים, שדינה כדין תורתנו הקדושה, וכל הנכנס לדין נכנס אדעתא דהכי". ע"כ.}

^{עולה בבירור שהליך ערעור בבית הדין הרבני הגדול, הינו מנהג שנהוג מקדמת דנא, ואין בו כדי לפגוע בכבודם של בית הדין קמא, וגם לא זלזול בהלכה, מצד הכלל "בית דין בתר בית דין לא דייקי" (מסכת בבא בתרא דף קלח ע"ב). וכל מי שבא להתדיין בבית הדין הרבני יודע שקיימת לו הזכות להגיש ערעור מלבד מקרים בהם הוא מוותר על הזכות לערעור כמבואר בתקנות לעיל.}

^{יתר על כן המעיין בתשובתו של הראשון לציון הרה"ג הרב עובדיה הדאיה שהיה אב"ד בבית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, יראה לנכון שלפעמים יש טעם לשבח בהליכי ערעור בבית הדין הרבני הגדול, מאחר וכל מהלך הדיונים והפסיקה מבית הדין הרבני האזורי נמצא לנגדם ויכולים יותר לדקדק בדברים.}

מעוניינים להגיש ערעור לבית הדין הגדול? 

הוגש ערעור על החלטה ונתבקשתם להשיב? 

חייגו ותהנו משירות אדיב ומקצועי! 

טוען רבני ומגשר דוד עשור 052-7196716