קורס טוען רבני


קורס טוען רבני


בחינות ההסמכה לקבלת רישיון טוען רבני, כוללת 7 בחינות קלילות יחסית, אך מצריכות לימוד ושינון ממוקד. ארבע בחינות קלילות ומעניינות בתחום ההלכתי - באבן העזר 2 (דיני משפחה - אישות נישואין מזונות וגירושין ועוד) ובחושן משפט 2 (דיני ממונות - דיינים, עדות, טוען ונטען ועוד). 

עוד שתי בחינות בתחום הפרקטיקה המעשית של המקצוע - תקנות הדיון וחקיקה אזרחית. ובחינה אחרונה בעל פה על פסקי דין רבניים מרתקים באולם בית הדין בירושלים. אורך המבחן כ - 15 דקות. 

סיכמנו עבורכם 7 חוברות קלילות וברורות המוגשות בדרך שו"ת קולח, בכדי להקל באופן משמעותי על לימוד, תקנות הדיון, השולחן ערוך, החוקים ופסקי הדין. 

כל חוברת מונה כ- 40 דפים ועונה על כל דרישות הנהלת בתי הדין לקבלת רישיון טוען רבני. לפרטים והרשמה, שלחו הודעה. או צלצלו לנייד. 

בהצלחה רבה, טוען רבני דוד עשור


נושאי וזמני הבחינות ללימודי טוען רבני 

בחינות הסמכה לטוען רבני - החל משנת תשס"ד

להלן נושאי הבחינות ומועדי הבחינות לטוען רבני בכל שנה:

1. חושן משפט חלק א' - חודש כסלו [בדרך כלל בתחילת החודש]

2. חושן משפט חלק ב' - חודש שבט [בדרך כלל בתחילת החודש]

3. תקנות הדיוןחודש אייר [בדרך כלל באמצע החודש]

4. בחינה מעשית - חודש אייר [בדרך כלל באמצע החודש יחד עם תקנות הדיון]

5. אבן העזר חלק א' - חודש סיוון [בדרך כלל באמצע החודש]

6. אבן העזר חלק ב' - חודש אב [ בדרך כלל בתחילת החודש]

7. מבחן בעל פה - ידיעה בחומר הנלמד אבן העזר וחושן משפט ופסקי הדין של בתי הדין הרבניים הייעודיים. בדרך כלל בכל רבעון לאחר שמתגבשת קבוצה שעברה את כל המבחנים בהצלחה. 


רקע לקורס טוען רבני

נושאי הלימוד

נושאי הלימוד לקראת קבלת רישיון טוען רבני הם מגוונים, מרתקים ומשלבים בתוכם מגוון רחב של הלכות מעשיות ומעניינות הנוגעות לכל אדם מישראל. לצד ההלכות ישנם גם תקנות וחוקים הנוגעים לפן המעשי של המקצוע. במהלך הלימוד משולבות טעימות וגישות בהליכי גישור מעולם המשפט.  


שיטת הלימוד

סיכמנו עבורכם חוברות דקיקות וקלילות המוגשות בדרך שו"ת קולח בכדי להקל באופן משמעותי על לימוד: השולחן ערוך, תקנות הדיון, החוקים ופסקי הדין. כל חוברת מונה כ - 40 דף ועונה על דרישות הנהלת בתי הדין הרבניים לקבלת רישיון טוען רבני.


תנאי קבלה

בכדי לגשת למבחנים לקראת קבלת רישיון טוען רבני על המועמד להגיש להנהלת בתי הדין הרבניים אישור שלמד במוסד תורני 3 שנים או במוסד מוכר שנתיים לאחר גיל 18, ולצרף המלצה מגורם מוסמך על היותו ראוי לשמש כטוען רבני

תפקידו של הטוען רבני

תפקידו של הטוען רבני הוא לשמור ולהגן על הזכויות ההלכתיות והמשפטיות של הלקוח/ה בבית הדין הרבני בכל נושא הנידון בשעת סיום הקשר הזוגי והמשפחתי ו/או כל נידון או תביעה משפטית המתנהלת בין כותלי בית הדין. ולטעון את העובדות ו/או הטענות ההלכתיות והחוקיות הנוגעות לעתידם האישי, הכלכלי, וההורי של לקוחותיו לטווח הזמן הקרוב ולטווח הזמן הרחוק. 


הלכי גישור במסגרת המשפטית

לא פעם נדרש הטוען רבני תוך כדי ניהול התיק להחליט, האם לקבל הצעת גישור מהצד השני ומייצגו או מהדיינים, ושמא להוביל הליכי גישור שיגיעו לכדי הסכם הוגן הממצא את הזכויות של הלקוח/ה.  



טוען רבני ומרוץ הסמכויות

בתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים נקבע כי, כאשר הוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין הכורכת בה את כלל הנושאים המסתעפים, היינו: מזונות הילדים, חלוקת רכוש וכל נושא הקשור לסיום הקשר הזוגי. תביעה זו תפסה סמכות בבית הדין הרבני, ובית הדין הרבני מעתה הסמכות לדון בכלל נושאי הגירושין. מהלך שכזה מוזיל עלויות ומייעל את התהליך באופן משמעותי, מאחר והתיק כולו מתנהל בפני ערכאה שיפוטית יחידה.


סמכויותיו של הטוען רבני  

טוען רבני רשאי לייעץ, לייצג, לערוך הסכמים ולאשרם בבית הדין הרבני בכלל הנושאים שיפורטו להלן: הסכם שלום בית | הסכם ממון | הסכם גירושין | בקשה ליישוב סכסוך | שלום בית | משמורת | מזונות ילדים | כתובה | חלוקת רכוש | פירוק שיתוף | עילות גירושין | מזונות אישה | כינוס נכסים | הסדרי ראיה | מדור ייחודי | צוואות | ירושות | צו ירושה | בקשות שונות | צווים שונים | איזון משאבים | בכל הליך מההליכים השונים יבחן הטוען רבני האם ניתן להגיע להסדר והסכם הוגן ופרקטי בהתאם לזכויות ההלכתיות והחוקיות ובהתאם לנפשות הפועלות.



סיכומים ללימודי טוען רבני


אצרף סימן דוגמה לסיכומים מתוך השולחן ערוך חושן משפט חלק א' סימן יב


לימוד נעים 


סימן יב


דיני פשרה

 

סעיף ב

מצוה לומר לבעלי דינים בתחלה: הדין אתם רוצים או הפשרה. אם רצו בפשרה, עושים ביניהם פשרה. וכשם שמוזהר שלא להטות הדין, כך מוזהר שלא יטה הפשרה לאחד יותר מחבירו. וכל בית דין שעושה פשרה תמיד הרי זה משובח. במה דברים אמורים, קודם גמר דין, אף על פי ששמע דבריהם ויודע להיכן הדין נוטה, מצוה לבצוע. אבל אחר שגמר הדין ואמר: איש פלוני אתה זכאי, איש פלוני אתה חייב, אינו רשאי לעשות פשרה ביניהם. אבל אחר, שאינו דיין, רשאי לעשות פשרה ביניהם שלא במושב דין הקבוע למשפט. ואם חייבו בית דין שבועה לאחד מהם, רשאי הבית דין לעשות פשרה ביניהם כדי ליפטר מעונש שבועה. (ואין בית דין יכולין לכוף ליכנס לפנים משורת הדין, אף על פי שנראה להם שהוא מן הראוי (ב"י בשם ר"י ובשם הרא"ש). ויש חולקים (מרדכי פ' ב' דמציעא).



פרטי הדינים

מהיכן למדים שצריך לשדל את בעלי הדינים שיעשו פשרה? כתב הסמ"ע (ס"ק ז\ו) שלמדים מהפסוק צדק צדק תרדוף  אחד לדין ואחד לפשרה. ולכן מצוה לדיין לשדל את בעלי הדין להסכים לפשרה. עוד כתב הסמ"ע (ס"ק ח) שהמקור לעדיפות בפשרה מוזכר בטור, דכתיב "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם", משפט שיש בו שלום זוהי פשרה!


מה הדין כשאחד מבעלי הדינים מערער על הפשרה? הדיין מצווה שלא להטות הפשרה. והעיר הפת"ש (ס"ק ג) כי טעות בפשרה חוזרת כשם שטעות בדין חוזרת. אם מערער אחד מבעלי הדינים על הפשרה בדבר התלוי בשיקול הדעת אין בדבריו כלום, שכן הדבר נתון לפי ראות עיני הדיין ודבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך. ואם ערעורו נובע מחמת שלא היתה סמכות לדיין לעשות פשרה באותו ענין כהמעשה המוזכר בתשובת שבו"י, שהדיינים היו אמורים לעשות פשרה רק בענין שבועות והם עשו פשרה גם בענינים אחרים טענתו טענה, אך לא אומרים בגלל זה פשרה שבטלה מקצתה בטלה כולה!


מהי פשרה קרובה לדין? הפת"ש (ס"ק ג) כתב שיש לדיין לעשות פשרה הקרובה לדין, דהיינו אם רואה הדיין שהדין נותן לחייב כל הסך, יפחת לו שליש מהסך ויתן לו שני שליש, שכן פחות שליש נחשב קרוב לדין. ומ"מ אם רואה הדיין שניתן לפשר בשיעור נמוך מזה כך שיהא שלום ביניהם יעשה כן, והכל תלוי לפי ראות עיני הפשרן, רק שלא תהיה סטייה מהדין מעבר לשליש מהסך!


כשהדיין יודע להיכן הדין נוטה, האם יש חשש שהדיין מטעה את אחד מהבעלי הדינים, בזה שהוא מציע פשרה? כתב הסמ"ע (ס"ק ט) שאף שיודע הדיין להיכן הדין נוטה מצוה לעשות פשרה, ואין הדיין נחשב מטעה לחברו, משום שבכל מקרה עדיף לעשות פשרה למען הרבות שלום!


האם מותר לדיין להציע פשרה לאחר גמר הדין מחשש שמא טעה בדין? כתב הסמ"ע (ס"ק י) שלאחר גמר הדין אין לדיין לעשות פשרה מחשש שמא טעה!


ממתי לא יוכל הדיין לחזור בו ולעשות פשרה? כתב הש"ך (ס"ק ד\ה) שלדעת תוס' גמר דין הוא כשאמר לו הדיין "חייב אתה ליתן לו", אך לדעת הסמ"ג אין גמר דין עד שיאמר לו הדיין "צא תן לו". ונראה שהש"ך מצדד ש"צא תן לו" זהו גמר הדין, משום שמצוה לעשות פשרה. אך הפת"ש (ס"ק ד) כתב שהיות ויש שבעה פוסקים הסוברים שכל שהדין ברור ולא נותר לדיין אלא לומר "איש פלוני חייב" אסור לבצוע, לכן מן הראוי לפסוק כמותם!


מדוע כשאדם אחר רוצה לעשות פשרה לאחר גמר הדין צריך לעשות מחוץ לבית הדין? כתב הסמ"ע (ס"ק יא) שכל מה שנעשה לפני הדיינים נחשב כנעשה בדעת הדיין ובהסכמתו, לכן אם אדם אחר רוצה לעשות פשרה לאחר גמר דין, יש לו לעשות זאת שלא במושב בית הדין!


לאחר שהדיינים גמרו את הדין, האם מותר להם לפייס את בעלי הדינים שיעשו פשרה, והאם נהגו לעשות כך? הש"ך (ס"ק ו) כתב בשם הש"ג שהדין, שלא ניתן לעשות פשרה לאחר גמר דין, הוא במידה והדיינים רוצים לעשות פשרה כפי הנראה בעיניהם, אך אם הדיינים מרבים בהסברים ופיוסים עד שבעלי הדין מתרצים להגיע לעמק השוה ללא שום הכרח, מצוה גדולה היא והבאת שלום בין אדם לחברו. אך הפת"ש (ס"ק ה) חולק על הש"ך בזה, שכן לא נהגו כמותו בזה וגם משמעות הפוסקים אינה כן!

האם ניתן לעשות פשרה בכדי לחסוך בשבועה? הש"ך (ס"ק ז) הביא את דעת הב"ח שאוסר לעשות פשרה כדי לחסוך בשבועה. והש"ך חלק עליו בזה!


האם בית הדין יכולים לכוף את אחד מהבעלי דין שיכנס לפנים משורת הדין, והאם כפייה זו בשוטים? כתב הרמ"א שאין לב"ד לכוף להיכנס לפנים משורת הדין, ויש חולקים. הפת"ש (ס"ק ו) הזכיר את דעת הב"ח לפסוק כדעת היש חולקים במדה והיכולת בידו לוותר משלו, וכתב התומים שיתכן שגם הרא"ש שהוא בעל דעה הראשונה שלא כופים על הפשרה, לא דבר אלא באינו עשיר, כך שיתכן לומר שאין כאן מחלוקת כלל. וכתב שאין כופים בשוטים או בשמתא על כך אלא שאומרים לו חייב אתה לעשות כן ואם אינך שומע אתה עבריין. ויש סוברים שכופים בשוטים. אך למעשה לא נכון לנהוג כך, משום שהדעה הסתמית שכתב הרמ"א היא העיקרית, ובנוסף הדבר תלוי במנהג, ובנוסף אפילו בדין גמור אין מוציאים ממון מספק ואף לא ברוב דעות, שכן יכול הנתבע לומר קים לי כהדעות הפוטרות אותי!


סעיף ג

מותר לב"ד לוותר בממון היתומים חוץ מן הדין, כדי להשקיטם ממריבות.

פרטי הדינים

האם אפוטרופוס יכול לפשר בממון היתומים? כתב הפת"ש (ס"ק ז) שלדעת החת"ס גם אפוטרופוס יכול לוותר משל היתומים לטובתם. אך החכם צבי מחלק: כאשר רוצים להוציא ממון מן היתומים ודאי שיש לפקפק בדבר אם לפרוע משלהם אף אם בעל החוב רוצה לוותר קצת מהחוב, שמא כשיגדלו היתומים ימצאו שובר על פרעון החוב. אולם אם היתומים רוצים להוציא ממון, בזה יש לצדד לאפשר לאפוטרופוס להתפשר שמא יפסידו כל החוב. לכן הראוי והנכון הוא להושיב ב"ד יפה מפורסם ומומחה, ולהודיעם תוכן הדברים ע"מ להתיישב היטב בדבר!


סעיף ד

יש כח ביד ב"ד לגזור ולהחרים שתתקיים הפשרה, ושלא יוכלו היתומים למחות כשיגדילו.

פרטי הדינים

בית הדין פישרו בממון היתומים, ולא החרימו שלא יוכלו לחזור בהם, האם יוכלו למחות שיגדלו? כתב הנתיבות (ס"ק ה) שבמידה ולא החרימו, אז אם באותה פשרה יש טובה ממונית ליתומים אינם יכולים למחות, אך אם נתנו מתנה בעלמא כדי להשקיט הריב וכיוצא בזה יכולים למחות כשיגדלו!


סעיף ה

יש כח לדיין לעשות דין כעין הפשרה, במקום שאין הדבר יכול להתברר. ואינו רשאי להוציא הדין חלוק מתחת ידו בלי גמר.

פרטי הדינים

מה יעשה הדיין במקרה שאין הדין ידוע, והאם יעשה זאת בעל כרחם של הבעלי הדינים, ומה הדין שניכר צד רמאות בדברי התובע? כתב הסמ"ע (ס"ק יב) בשם הרא"ש ישנם מקרים שאין אפשרות לפסוק אלא לפי אומד הדעת, לכן יש כוח לדיין לפסוק במקרים אלו כפי ראות עיניו או לעשות פשרה בעל כרחן של בעלי דינים. והנתיבות (ס"ק ו) העיר שאם ניכר צד רמאות בדברי התובע, יש לדיין לסלק עצמו, כמבואר בסימן ט"ו!


סעיף ו

מי שתובעים אותו ממון שהוא מוחזק בו, אסור לבקש צדדים להשמט כדי שיתרצה הלה לעשות עמו פשרה וימחול לו על השאר: הגה - ואם עבר ועשה, אינו יוצא ידי שמים עד שיתן לו את שלו.

פרטי הדינים

מתי יכול הבעל דין לבקש צדדים להיפטר, וכיצד יעשה זאת? כתב הנתיבות (ס"ק ח) שאם הנתבע יודע שהאמת אתו אלא שעל פי הדין אין לו נאמנות, יכול לבקש צדדים להיפטר, ובלבד שלא יהא רשע בפני בית הדין. כמו כן כתב הפת"ש (ס"ק ח) בשם השבות יעקב שבדרך שב ואל תעשה מותר לבקש צדדים להישמט כדי לפשר!


מוזמנים ליצור קשר - טוען רבני ומגשר דוד עשור - 052-719-6716



דוגמה נוספת להלכה מתוך שולחן ערוך אבן העזר סימן א' שסוכמה במסגרת קורס טוען רבני בסיום הדף ישנו קישור לסימן המלא 


לימוד נעים


סעיף א

חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות. וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאלו שופך דמים, וממעט את הדמות, וגורם לשכינה שתסתלק מישראל. הגה: וכל מי שאין לו אשה שרוי בלא ברכה, בלא תורה כו' ולא נקרא אדם. וכיון שנשא אשה עונותיו מתפקפקים, שנאמר: מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מאת ה' (משלי יח, כב).

לסימן המלא לחצו כאן אבן העזר סימן א'


מוזמנים ליצור קשר - טוען רבני ומגשר דוד עשור - 052-719-6716



רשימת התקנות והחוקים לבחינה מעשית עם קישור לכל חוק ותקנה:


סיכום פסקי הדין הרבניים לבחינה בעל פה

תקנות הדיון בבית הדין הרבני התשנ"ג

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג - 1953

חוק הדיינים, התשט"ו –1955, סעיף 8

תקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד), התש"ן-1990

תקנות הדיינים (אגרות), תשי"ז-1957

חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956

חוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה), התשכ"ה-1965

פקודת בזיון בית משפט, סעיפים 7-6

חוק יחסי ממון בין בני-זוג, התשל"ג-1973

חוק בתי דין  רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995

תקנות בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ט – 1999

תקנות הטוענים הרבניים, התשס"א – 2001

כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו- 1986

חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991

תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי בתי דין רבניים), התשנ"ט 1999

כללים למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עורכי דין), התשס"ב 2002

חוק מידע גנטי, התשס"א – 2000, פרק א' ופרק ה1

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014

תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016


מוזמנים ליצור קשר - טוען רבני ומגשר דוד עשור - 052-719-6716