מותר לכתוב פסקי דין בחול המועד. ובטעם הדבר יש אומרים משום שזה נחשב כצורכי רבים ויתכן אף צורך המועד, ויש אומרים שהטעם הוא משום דבר האבד.
מותר לכתוב פסקי דין בחול המועד. ובטעם הדבר יש אומרים משום שזה נחשב כצורכי רבים ויתכן אף צורך המועד, ויש אומרים שהטעם הוא משום דבר האבד.
ולדעתי ההקלדה של המחשב בודאי שאין בה שום חשש איסור, כיון שאין האותיות מודפסות על דבר המתקיים, אלא שנראים על מסך המחשב בלבד. וגם השלב השני של ההדפסה אינו אלא מעשה הדיוט. וכמו שהתרנו הדפסה במכונת כתיבה מטעם זה. וזה ברור.
"והדבר מוכח בעליל לענין מלאכות האסורות בשבת ויום טוב מדרבנן, שיש מהם שהותרו במועד, כגון מוקצה טבילת כלים וכו' שלא אסרו במועד"
"מֻתָּר לִטֹּל צִפֹּרְנַיִם בֵּין דְּיָד בֵּין דְּרֶגֶל, אֲפִלּוּ בְּמִסְפָּרַיִם." והוסיף המשנה ברורה שלדעת השולחן ערוך כל שכן שמותר בסכין או בשיניו או בידו. אם כן עולה ברור שלדעת הספרדים מותר לגזוז ציפורניים בחול המועד בכל האופנים, ואפילו בקוצץ ציפורניים המיוחד לזה
אסור להסתפר או להתגלח בחול המועד, כדי שלא יכנס למועד כשהוא מנוול, ומשום שאין זה כבוד המועד. ישנם יוצאים מהכלל ומותרים להסתפר ולהתגלח בחול המועד כנזכר לעיל. לגלח את השפם בחול המועד מותר לכל אדם.
קטן אפילו הגיע לחינוך, אינו נאמן לומר על כלי סעודה של מתכות שהטבילם, אבל כשר הוא להטביל הכלים בפנינו, ויברך על טבילת הכלים, וכן נאמן הוא לומר על כלי זכוכית שהטבילם, כיון שעיקר חיוב טבילת כלי זכוכית אינו אלא מדברי סופרים.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם: