האם מותר לכתוב בחול המועד חידושי תורה במחשב?

דעת השולחן ערוך להתיר בכתיבת אגרות שלום

^{בשאלות ותשובות יביע אומר חלק ח סימן מח הובא להלכה שמותר וזו לשונו: דעת מרן השולחן ערוך (סימן תקמה ס"ה): "מותר לכתוב אגרת שאלת שלום שאדם שולח לחבירו במועד, ואפילו על דבר פרקמטיא שאינה אבודה".... וכן עוד הובא בשולחן ערוך בסימן תקמה סעיף ח: "מִי שֶׁשָּׁלְחוּ לִשְׁאֹל מִמֶּנּוּ שְׁאֵלָה וְאֵין הַשָּׁלִיחַ רוֹצֶה לְהִתְעַכֵּב עַד אַחַר הַמּוֹעֵד, מֻתָּר לְכָתְבָהּ; וְכֵן מֻתָּר לְהַעְתִּיקָהּ, מִפְּנֵי שֶׁחָשׁוּב דָּבָר הָאָבֵד." והטורי זהב (בסעיף קטן יג) כתב לחזק הטעם שכתב רבינו פרץ בהגהות ספר מצוות קטן שיש לחוש פן ישכח החידוש שחידש בחול המועד, שפעמים רבות שאדם שוכח מה שחידש, ואינו יכול לחדשו אחר כך.} 

דעת הטורי זהב שמותר מדין דבר האבד

^{והוסיף [הטורי זהב סעיף קטן יג] נופך משלו, בתוספת טעם, מלבד טעם השכחה, כי באמת בכל רגע חל על האדם חובת כתיבת חידושים בתורה, ולחדש בעצמו כמיטב יכלתו, ואין שייך לומר שימתין עד לאחר המועד לכתוב חידושיו, שהרי באותו זמן יתחייב לחדש חידושים אחרים, ואם יתעכב מלכתוב החידושים שחידש בחול המועד, יצטרך ללמוד שוב מה שלמד כבר ולהזכר מה שחידש כבר, וזה יבטלנו מללמוד ולחדש חידושים אחרים באותה שעה, ואין לך דבר האבד גדול מזה, שמאבד הזמן ההוא מפני שלא כתב חידושו בחול המועד. וכן ראיתי למורי חמי הבית חדש שכתב חיבוריו בחול המועד.} 

בשאלות ותשובות מן השמים לרבי יעקב הלוי ממרויש (סי' לב) 

^{שאל אם מותר לתלמידי חכמים לכתוב חידושיהם בחול המועד כדי שלא ישכחו אותם, והשיבו לו, אוהב ה' שערי ציון שערים המצוינים בהלכה יותר מכל משכנות יעקב שמקיימים בהם שאר מצות, וכל מי שמחשב מחשבות וסובר סברות בהלכות חמורות ובפסקים החמורים הוא נאהב וחביב לפני המלך העליון, וזהו שאמרו (ברכות ו ב) אגרא דשמעתא סברא, והחידושים הם כמרגליות היקרות בעיני השם יתברך, ואם על אבידת כסף אחד התירה התורה לעשות מלאכה בחוה"מ, משום שהוא דבר האבד, וכל שכן שיש לחוש על אבידת המרגליות היקרות ההן לכותבן ולחותמן למען לא יאבדו, והכותבם מקבל שכר עליהם. עד כאן תורת דבריו. ובשו"ת הרדב"ז ח"א (סימן שנז) כתב, שמותר לכתוב בחול המועד תשובת שאלה אפילו בכתיבה נאה של מעשה אומן, ואפי' שלא לצורך המועד, שזהו בכלל צרכי רבים להורות מה יעשה ישראל.} 

כתוב הני מלין דאורייתא

^{בספר מגיד מישרים (פרשת צו דף ל ע"ד) אמר המגיד למרן, ובחולא דמועדא כתוב הני מלין דאורייתא, שבחול המועד שפיר דמי למכתב מלין דאורייתא... [הובא באות ב' בתשובה]}

דעת הגרי"ש אלישיב והרב משה פיינשטיין להיתר

^{לאחר שהביא מר"ן את דעת האוסרים, הביא את את דעת המתירים וזו לשונו באות ג' לתשובה "אולם הרה"ג ר' משה טורצקי בשאלות ותשובות ישיב משה (בהלכות חול המועד עמוד סג), כתב בשם הגרי"ש אלישיב, שמותר לכתוב בחול המועד במכונת כתיבה, ולא חשיבא מעשה אומן, שכל ילד יוכל להתרגל ולכתוב במכונת כתיבה, והוסיף שם בהערה, שכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין, והובאו דבריו בספר "הלכות חול המועד זכרון שלמה".}

מותר לכתוב חידושי תורה במכונת כתיבה

^{באות ה מסיק לדינא מר"ן רבינו עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה: כלל העולה שמותר לכתוב בחול המועד חידושי תורה במכונת כתיבה, משום דלא חשיבא כמעשה אומן, אלא כמעשה הדיוט. והוא הדין לאגרת שלומים.}

מותר לכתוב חידושי תורה במחשב אלקטרוני

^{ונראה לעניות דעתי שיש להקל גם לגבי כתיבה על ידי מחשב אלקטרוני בחול המועד שאם עיקר הכתיבה מותרת כגון חידושי תורה או אגרת שלומים מותר לעשות כן בחול המועד על ידי המחשב הנזכר לעיל דחשיב כמעשה הדיוט. וכך כתב לצדד בזה בשאלות ותשובות שבט הלוי חלק ו' (סימן לז, בסוף דיבור המתחיל ואף). עיין שם.}

אין חשש איסור במה שהאותיות נראות על המחשב

^{ולדעתי ההקלדה של המחשב בודאי שאין בה שום חשש איסור, כיון שאין האותיות מודפסות על דבר המתקיים, אלא שנראים על מסך המחשב בלבד. וגם השלב השני של ההדפסה אינו אלא מעשה הדיוט. וכמו שהתרנו הדפסה במכונת כתיבה מטעם זה. וזה ברור.}

דעת האוסרים שלא לצורך המועד והכרעת מר"ן להיתר לצורכי רבים

^{ועיין בשאלות ותשובות מערכי לב (סימן כב) שנשאל בדין כתיבה סטינוגרפית בחול המועד, והעלה לאסור אפילו לצורך רבים כל זמן שאינה לצורך המועד. עיין שם. ולפי עניות דעתי, אם יש צורך בדבר יש מקום להקל לצרכי רבים. והשם יתברך יאיר עינינו בתורתו אמן.}

דעת הילקוט יוסף להיתר גם במחשב אלקטרוני כאשר עיקר הכתיבה מותרת

^{וז"ל בסימן תקמה סעיף ד: "מותר לכתוב במכונת כתיבה בחול המועד אגרת שלומים, או חידושי תורה, דחשיב כמעשה הדיוט. ויש להקל בזה גם לכתוב במחשב אלקטרוני בחול המועד, באופן שעיקר הכתיבה מותרת, כגון חידושי תורה או אגרת שלומים. ואין שום חשש איסור בהקלדה במחשב. ומותר גם לפתח במכונת לייזר, כל שעיקר הכתיבה מותרת." [יביע אומר ח"ח סימן מח].}