שאלות ותשובות בהלכה

מבואר ברמ"א בסימן תצ"ד סעיף ג שנוהגים בכמה מקומות לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של חג השבועות. ונאמרו שלושה טעמים למנהג זה:

המנהג בארץ ישראל כפי שכתב בילקוט יוסף שנהגו להקל לעשות מלאכה באסרו חג. ומכל מקום ישנם המהדרים בזה גם בארץ ישראל ולובשים בגדי יום טוב ונמנעים מלעשות מלאכה באסרו חג, אשריהם ישראל.

מברכים רק על הנר, בהתאם לדברי השולחן ערוך בסימן תקנ"ו סעיף א שכתב: לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, כְּשֶׁרוֹאֶה הַנֵּר אוֹמֵר: בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ; וְאֵין מְבָרֵךְ עַל הַבְּשָׂמִים.

בחזון עובדיה ארבע תעניות עמוד ש"מ בהערות, פסק שאין להריח בשמים בתשעה באב לפי שיום צער ואבל הוא, ובהרחת בְּשָׂמִים יש תענוג.

לדעת הגאון הרב עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה, מותר להוציאם רק בשעת האכילה ממש כאשר מחזיק בידו את המֵלוֹן

על שקשוקה מברך כברכת הרוב שבתבשיל, אם הרוב ביצים מברך שהכל, ואם הרוב עגבניות ובצלים מברך האדמה.