כתב הרמא בשם הספר מצוות קטן בסימן תקנ"ב סעיף י', שצָרִיךְ לְהַפְסִיק לאכול ולשתות מִבְּעוֹד יוֹם. וכן בשולחן ערוך בסימן תקנ"ג סעיף ב', כתב שבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת של תשעה באב אָסוּר כְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
על פי זה כתבו הפוסקים שיש להיזהר בזה, משום שבדרך כלל בכל שבת ממשיכים לאכול עד לאחר השקיעה, ולכן יש להפסיק לשיר לפני השקיעה, בכדי שלא ימשך כרגילותו.
חליצת נעלים והחלפת בגדי שבת לבגדי חול
חולצים את נעלי העור ומחליפים את בגדי שבת לבגדי חול, לאחר 20 דקות מהשקיעה ויאמרו לפני ברוך המבדיל בין קודש לחול, והטעם שלא מחלפים בשקיעה הוא משום שלא נוהגים אבלות בשבת בפרהסיה, כמבואר בחזון עובדיה עמוד של"ד.
הבדלה בתשעה באב שחל במוצאי שבת
מברכים רק על הנר, בהתאם לדברי השולחן ערוך בסימן תקנ"ו סעיף א שכתב: לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, כְּשֶׁרוֹאֶה הַנֵּר אוֹמֵר: בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ; וְאֵין מְבָרֵךְ עַל הַבְּשָׂמִים.
עשיית מלאכה ושטיפת כלים
המנהג שלא לעשות מלאכה שיש בה שיהוי וטורח ביום תשעה באב, כגון לשטוף כלים וכדומה כמבואר בשולחן ערוך סימן תקנ"ד סעיף כב. ואילו בליל תשעה באב נחלקו בזה הפוסקים, ובחזון עובדיה בעמוד שי"ט מקל בזה.
חינוך הילדים להתאבל בתשעה באב
בילקוט יוסף בסימן תקנ"ד סעיף ד' כתב הילדים פטורים מלהתענות בתשעה באב כל שאינם בני מצוה, ואין בזה חינוך, שאנו מאמינים בביאת המשיח. אבל אל יאכילו אותם מעדנים. וכן במשנה ברורה בסימן תק"נ סעיף קטן ה' כתב בשם המגן אברהם:
״וכן הקטנים שיש להם דעת להתאבל, אף על גב שאין מחויבים לחנכם, אפילו בן י״ב שנה ואפילו בתענית שעות, מכל מקום ראוי לחנכם שלא יאכלו רק כדי קיום הגוף, לחם ומים או שאר מאכל פשוט, כדי שיתאבלו עם הציבור״.
הבדלה במוצאי תשעה באב שחל במוצאי שבת
פוסק השולחן ערוך בסימן תקנ"ו סעיף א: בְלֵיל מוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב מַבְדִּיל עַל הַכּוֹס וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ, לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים. וכתב בחזון עובדיה עמוד של"ח שלא יאמר את כל הפסוקים שרגילים לומר במוצאי שבת, משום שהם פסוקים של שמחה.
