ובשו"ת הון יוסף למהר"י זאמירו (סוף סימן א) כתב, ומנהג פה עיר הקודש ירושלים תיבנה ותכונן שכותבים בכתובה: "ונשבע שלא ישא ולא יקדש ולא ישדך אשה אחרת עליה אלא אם כן שהתה עמו עשר שנים ולא ילדה זרע של קיימא".
ובשו"ת הון יוסף למהר"י זאמירו (סוף סימן א) כתב, ומנהג פה עיר הקודש ירושלים תיבנה ותכונן שכותבים בכתובה: "ונשבע שלא ישא ולא יקדש ולא ישדך אשה אחרת עליה אלא אם כן שהתה עמו עשר שנים ולא ילדה זרע של קיימא".
כתב השולחן ערוך אישה פטורה ממצות פריה ורביה. והוסיף הרמ"א ומכל מקום יש אומרים שלא תעמוד בלא איש משום חשד. דינו של הרמ"א הובא בשם הגהות אלפסי בפרק הבא על יבמתו בשם האור זרוע.
כתב השולחן ערוך רבינו גרשם החרים את הנושא אשה על אשתו, והמגרשה בעל כרחו, ולא החרים אלא עד לאלף החמישי. מה הדין מהאלף החמישי:
נשיא בית הדין הרבני הגדול רשאי למנות להרכב קבוע של שלושה דיינים בבית דין רבני אזורי ומקרב אותם דיינים, אב בית דין אחד
עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים.
ענין שבעלי הדין הסכימו עליו שידון בדיין אחד ובית הדין אישר שהענין ראוי, לפי דין תורה, להיות נדון בדיין אחד
לא ייזקק בית דין להליך או לענין מן המפורטים בתוספת הראשונה, אלא אם שולמה בעדם תחילה, לפי הוראות תקנות אלה