בחינות ההסמכה לקבלת רישיון טוען רבני, כוללת 7 בחינות קלילות יחסית, אך מצריכות לימוד ושינון ממוקד. ארבע בחינות קלילות ומעניינות בתחום ההלכתי - באבן העזר 2 (דיני משפחה) ובחושן משפט 2 (דיני ממונות).
עוד שתי בחינות בתחום הפרקטיקה המעשית של המקצוע - תקנות הדיון וחקיקה אזרחית. ובחינה אחרונה בעל פה על פסקי דין רבניים מרתקים באולם בית הדין בירושלים. אורך המבחן כ - 15 דקות.
סיכמנו עבורכם 7 חוברות קלילות וברורות המוגשות בדרך שו"ת קולח, בכדי להקל באופן משמעותי על לימוד, תקנות הדיון, השולחן ערוך, החוקים ופסקי הדין.
כל חוברת מונה כ- 40 דפים ועונה על כל דרישות הנהלת בתי הדין לקבלת רישיון טוען רבני. לפרטים והרשמה, שלחו הודעה. או צלצלו לנייד. בהצלחה רבה, טוען רבני דוד עשור
קורס טוען רבני
נושאי הלימוד
נושאי הלימוד לקראת קבלת רישיון טוען רבני הם מגוונים, מרתקים ומשלבים בתוכם מגוון רחב של הלכות מעשיות ומעניינות הנוגעות לכל אדם מישראל. לצד ההלכות ישנם גם תקנות וחוקים הנוגעים לפן המעשי של המקצוע. במהלך הלימוד משולבות טעימות וגישות בהליכי גישור מעולם המשפט.
שיטת הלימוד
סיכמנו עבורכם חוברות דקיקות וקלילות המוגשות בדרך שו"ת קולח בכדי להקל באופן משמעותי על לימוד: השולחן ערוך, תקנות הדיון, החוקים ופסקי הדין. כל חוברת מונה כ - 40 דף ועונה על דרישות הנהלת בתי הדין הרבניים לקבלת רישיון טוען רבני.
תנאי קבלה
בכדי לגשת למבחנים לקראת קבלת רישיון טוען רבני על המועמד להגיש להנהלת בתי הדין הרבניים אישור שלמד במוסד תורני 3 שנים או במוסד מוכר שנתיים לאחר גיל 18, ולצרף המלצה מגורם מוסמך על היותו ראוי לשמש כטוען רבני.
תפקידו של הטוען רבני
תפקידו של הטוען רבני הוא לשמור ולהגן על הזכויות ההלכתיות והמשפטיות של הלקוח/ה בבית הדין הרבני בכל נושא הנידון בשעת סיום הקשר הזוגי והמשפחתי ו/או כל נידון או תביעה משפטית המתנהלת בין כותלי בית הדין. ולטעון את העובדות ו/או הטענות ההלכתיות והחוקיות הנוגעות לעתידם האישי, הכלכלי, וההורי של לקוחותיו לטווח הזמן הקרוב ולטווח הזמן הרחוק.
הלכי גישור במסגרת המשפטית
לא פעם נדרש הטוען רבני תוך כדי ניהול התיק להחליט, האם לקבל הצעת גישור מהצד השני ומייצגו או מהדיינים, ושמא להוביל הליכי גישור שיגיעו לכדי הסכם הוגן הממצא את הזכויות של הלקוח/ה.
טוען רבני ומרוץ הסמכויות
בתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים נקבע כי, כאשר הוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין הכורכת בה את כלל הנושאים המסתעפים, היינו: מזונות הילדים, חלוקת רכוש וכל נושא הקשור לסיום הקשר הזוגי. תביעה זו תפסה סמכות בבית הדין הרבני, ובית הדין הרבני מעתה הסמכות לדון בכלל נושאי הגירושין. מהלך שכזה מוזיל עלויות ומייעל את התהליך באופן משמעותי, מאחר והתיק כולו מתנהל בפני ערכאה שיפוטית יחידה.
סמכויותיו של הטוען רבני
טוען רבני רשאי לייעץ, לייצג, לערוך הסכמים ולאשרם בבית הדין הרבני בכלל הנושאים שיפורטו להלן: הסכם שלום בית | הסכם ממון | הסכם גירושין | בקשה ליישוב סכסוך | שלום בית | משמורת | מזונות ילדים | כתובה | חלוקת רכוש | פירוק שיתוף | עילות גירושין | מזונות אישה | כינוס נכסים | הסדרי ראיה | מדור ייחודי | צוואות | ירושות | צו ירושה | בקשות שונות | צווים שונים | איזון משאבים | בכל הליך מההליכים השונים יבחן הטוען רבני האם ניתן להגיע להסדר והסכם הוגן ופרקטי בהתאם לזכויות ההלכתיות והחוקיות ובהתאם לנפשות הפועלות.
מוזמנים ליצור קשר - טוען רבני ומגשר דוד עשור - 052-719-6716
סעיף שנערך במסגרת קורס טוען רבנילדוגמה
סעיף א
חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות. וכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה כאלו שופך דמים, וממעט את הדמות, וגורם לשכינה שתסתלק מישראל. הגה: וכל מי שאין לו אשה שרוי בלא ברכה, בלא תורה כו' ולא נקרא אדם. וכיון שנשא אשה עונותיו מתפקפקים, שנאמר: מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מאת ה' (משלי יח, כב).
פרטי הדינים
באלו זמנים חייב אדם לקיים מצות עונה, והאם מועילה מחילת האשה על מצות עונה, ובאלו זמנים יקיים מצות לערב אל תנח ידך?
לדעת הרמב"ם חייב אדם לקיים מצוות עונה בכל עונה, בכדי לקיים מצות פריה ורביה, ולא מועילה מחילת אשתו, שהרי מוטלת עליו מצות פריה ורביה. אמנם אם קיים פריה ורביה ויש לו בן ובת, מועילה מחילתה ואינו חייב לשמש עימה. והב"ש (ס"ק א) תמה על הרמב"ם שהרי גם כשקיים האדם מצות פריה ורביה, מכל מקום מוטלת עליו מצות "לערב אל תנח ידך", ואיך תועיל מחילתה על מצוה זו.
והפת"ש (ס"ק א) מיישב על פי הברכי יוסף, שבאמת משום מצות לערב אל תנח ידך אינו מחויב בכל עונה, כשאשתו מוחלת לו, אלא שעל כל פנים יש לו לקיים את המצוה בעת מן העיתים.
האם אשה מחוייבת במצות "לא תהו בראה לשבת יצרה"? (ליישב את העולם)
לדעת הב"ש (ס"ק ב) אשה מחוייבת במצוה זו וכן משמע מתשובת הרד"ך. אך מדברי הרמ"א לקמן בסעיף יג משמע שאין האשה מחוייבת במצוה זו אלא שלא תשב בלא איש משום חשד.