סגירת תיק בבית הדין הרבני בעקבות חוסר פעילות בתיק אינה פוגעת בסמכות נמשכת של בית הדין הרבני

ב"ה

תיק ‏1468274/1 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב צבי בן יעקב.

המערער:         פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד בצלאל אביטבול) נגד המשיבה:        פלונית


הנדון: הליך טכני של 'סגירת תיק' אינו פוגע בסמכות נמשכת של בית הדין


החלטה

בפני בקשה לרשות ערעור על החלטת ביה"ד ירושלים מפי כב' הרב מרדכי רלב"ג שליט"א, בה נקבעה סמכות ביה"ד לדון בעניין מזונות הילדים.

להלן תקציר העובדות הרלוונטיות:

הצדדים זוג נשוי, ולהם שלשה ילדים.

בתאריך 18.2.21 תבעה האישה גירושין, וכרכה לתביעתה את כל הכרוך בגירושין, כולל ענין מזונות הילדים.

בתאריך 27.4.21 פסק בי"ד קמא:

"בדיון שהתקיים נידונה תביעת האישה לחיוב הבעל בגט.

לשני הצדדים אלו נישואין שניים. מנישואין אלו יש לצדדים שלושה ילדים משותפים.

האישה הציגה לביה"ד הסכם יחסי ממון שנערך בין הצדדים, ואשר אושר בבית משפט לענייני משפחה.

בין הצדדים קיימת הסכמה עקרונית לגירושין. נושאי המחלוקת בניהם הם משמורת הילדים והסדרי  הראיה והמזונות.

לאחר שמיעת הצדדים וב"כ ביה"ד מחליט כדלהלן:

א. ביה"ד קובע מועד דיון לסידור גט ליום רביעי ט"ז אייר תשפ"א 28.4.2021 שעה 9:00.

על האישה להביא את כתובתה ותעודת נישואין שלה וכן עד מכל צד לבירור שמות.

ב. על פי הצהרת האישה, תפנה האישה  את הדירה קודם סידור הגט.

ג. בנושא בקשת האישה לתשלום המזונות – ביה"ד מחייב את הבעל לשלם לאישה מזונות זמניים עבור שלושת הילדים סך של 3,000 ש"ח לחודש (1,000 ש"ח לכל ילד) החל מהיום. בנוסף ישלם מחצית הוצאות חינוך ובריאות.

ד. האב ישלם לאשה 40% מדמי שכירות דירה עד גובה שכירות של 4,500 ש"ח, וזאת בכפוף להצגת חוזה שכירות."

הצדדים התגרשו בתאריך 11.7.21, ובו ביום ניתנה החלטה (שנחתמה רק למחרת), בה נכתב (הדגש לא במקור):

א. הצדדים התגרשו זמ"ז בג"פ כדת משה וישראל, כהסכמתם.

ב. משמורת הילדים והמזונות הזמניים יהיו כפי שנפסק בהחלטת בית הדין מיום ט"ו באייר תשפ"א (27.4.21).

ג. הואיל והבת ש' עברה למשמורת האב, האב פטור ממזונות הילדה ש', החל מתאריך ט"ו באייר תשפ"א (27.4.21). לפיכך המזונות שנפסקו בהחלטת בית הדין יופחתו בסכום של 1,000 ש"ח מדי חודש, כך שהאב ישלם בעבור מזונות שני הילדים הנמצאים במשמורת האם, ל' ומ', סך של 2,000 ש"ח לחודש החל מיום 27.4.21. כמו כן, דמי המדור שנפסקו לאב יופחתו ב-10% החל מהתאריך הנ"ל (היינו, במקום 40% משכר דירה ישלם האב 30% משכר דירה, וזאת עד גובה שכירות בסך 4,500 ש"ח)

ד. נושא משמורת הילדים ומזונותיהם הקבועים יידונו לאחר סידור הגט.  

ה. מיד לאחר מתן הגט יבוטל צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא כנגד הבעל. המזכירות תפתח תיק לביטול הצו ביוזמת בית הדין.

ו. בכפוף לסידור הגט, וויתרה האישה על כתובתה ועל תוספת כתובתה.


בתאריך 11.7.23 הודיע בי"ד קמא שהואיל והתיקים ללא פעילות זמן רב, במידה ולא תהיה פעילות 30 יום: "התיקים ייסגר ללא צורך בהחלטה נוספת, בהתאם לתקנה עט". ואכן בתאריך 15.8.23 נסגרו התיקים.

חמשה חודשים לאחר מכן, בתאריך 18.1.24, פנתה האם בבקשה לביה"ד לקבוע שהמזונות הזמניים שנפסקו הינם מזונות קבועים.

האב התנגד לסמכות ביה"ד בטענה שהתיקים סגורים, ומשנסגרו התיקים, איבד ביה"ד את סמכותו לדון בעניין המזונות.

בתאריך 21.2.24 ניתנה ע"י כב' הרב רלב"ג, החלטה הקובעת את סמכות ביה"ד, וז"ל ההחלטה:

"לפני ביה"ד בקשות ותגובות הצדדים בעניין סמכות ביה"ד לדון בנושא מזונות הילדים. ביה"ד גם עיין בהחלטת ביהמ"ש מיום 20.2.24 שבסופו של דבר הותירה את ההכרעה בעניין לביה"ד.

לאחר העיון מבהיר ביה"ד:

ביום י"ד באייר תשפ"א (26.04.2021) התקיים דיון בעניינם של הצדדים. בדיון זה קבע ביה"ד כי הוא מוסמך לדון בעניין המזונות למרות התנגדות האיש וב"כ. ביה"ד שמע את טענות הצדדים בעניין המזונות, וקבע מזונות זמניים.

מאז לא היה שום שלב שבו ביה"ד מחק את תביעת האישה. גם האישה לא כתבה לביה"ד למחוק את תביעתה למזונות, ביה"ד פסק לה 3,000 ש"ח מזונות לחודש ועוד 40% משכירות הדירה.

יצוין, כי בהרבה מקרים נושא מזונות הילדים נשאר עם החלטה של מזונות זמניים כי אף צד לא מבקש להעלות או להפחית אותם, ורק כאשר לאחד הצדדים יש עניין בדבר, מתקדם הנושא למזונות קבועים. אומנם יצוין שגם המזונות הקבועים אינם דבר קבוע אלא גמיש, תלוי בשינויי נסיבות, שינויים בהסדרי שהות ועוד, כך שאין כל כך הבדל מעשי בין מזונות זמניים למזונות קבועים, ושניהם ניתנים לתביעה בהוצל"פ במידה שווה.

סגירת התיק באוגוסט 2023 אירעה רק בגלל חוסר פעילות בתיק, מדובר בסגירה טכנית בלבד. אך כאמור לעיל ביה"ד פסק בנושא, ולא הייתה מחיקת התביעה מצד ביה"ד או עדות למשיכתה מצד האישה.

לאור האמור בנדון דנן אין ספק שביה"ד קנה סמכות נמשכת בעניין מזונות הילדים, ואם כן ביה"ד קובע כי הסמכות בעניין מזונות הילדים נתונה לביה"ד."  


כאמור, על החלטת בית הדין הנ"ל הגיש הבעל בקשה לרשות ערעור.


לאחר העיון בבקשה לרשות ערעור, ובתוקף סמכותי בהתאם לתקנה קלב (2) וקלג (3), דין הבקשה להידחות.

צודק ביה"ד האזורי שיש לחלק בין תיקים שנסגרו מסיבות טכניות, לתיק שנסגר מסיבה מהותית. לו היה בי"ד קמא דוחה את תביעת המזונות או קובע מראש שאינו דן במזונות מחוסר כנות או סמכות, כי אז הייתה זו החלטה מהותית, שאחריה לא ניתן לדון בעניין המזונות.

אולם סגירת תיק מחוסר פעילות, הינה סגירה טכנית. ואסביר, הרכבים רבים (וגם הח"מ בתוכם) אינם שבעי רצון מכך שתיקים נשארים פתוחים ללא פעילות. סגירת התיק נועד לצרכים פנימיים של בתי הדין (סטטיסטיקה ושיקולי נוחות), אך אין בהם אלא סגירה טכנית זמנית, שאם מי מהצדדים יחפוץ לחדש ולדון בנושא, יוכל לעשות זאת, והסמכות נתונה לביה"ד, וחובתו של ביה"ד לדון בבקשה. לא רק זכות, אף חובה!

בפרט בנדו"ד, כאשר בי"ד קמא בהחלטתו מיום 11.7.21, סעיף ד' להחלטה, קבע: "נושא משמורת הילדים ומזונותיהם הקבועים יידונו לאחר סידור הגט".  משכך, בי"ד קמא אינו יכול לפגוע בזכותו של כל בעל דין, מי מהצדדים, לדון בהתאם לסעיף ד' להחלטתו הנ"ל, ואין בסגירה הטכנית על מנת לפגוע בזכותו של מי מהצדדים לדון בפני ביה"ד בכל הכרוך בגירושין.

לאור האמור, קובע בית הדין כי הבקשה לרשות ערעור נדחית.

לפנים משורת הדין, ואך משלא התבקשה תגובת המשיבה, אין חיוב בהוצאות.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום כ"ז באדר א התשפ"ד (07.03.2024).

הרב צבי בן יעקב

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה