האם מותר ביום טוב לחבר בלון גז מלא לצינור הגז של המנגל או הכיריים?

שאלה: האם מותר לחבר בלון גז למנגל או לכיריים כאשר נגמר הגז בבלון גז הישן, או שמא יש לחשוש שחיבור בלון הגז מחדש יש בו משום מלאכה שנאסרה ביום טוב?

דעת הגאון הרב שמואל הלוי ווזנר

בשו"ת שבט הלוי חלק י סימן פ, כתב: בעניין אם נגמרו בלוני גז ביום טוב האם מותר להביא בלון ממקום אחר ולהבריגו במקומו, או שמא יש כאן איסור הברגה משום בונה לדבר שמחובר לקרקע וגם נשאר שם כמה שבועות? והשיב הנה כבודו חשש משום הברגה במחובר לקרקע, ולדידי עצם ההברגה צריך עיון לדינא, דבאורח חיים סימן שי"ג סוף סעיף ו' לעניין הברגה, דעת הפוסקים דאם מבריג לזמן ארוך ואין דעתו לחזור ולפתחו תמיד, יש בו איסור גמור משום בונה או מכה בפטיש, ועיין בטורי זהב שם באות ז' ובמגן אברהם באות י', ולענין יום טוב עיין בסימן תקי"ט בשער הציון באות י"ב, דכלי העשוי על ידי שרויף אם מותר להדקו בחוזק, דלדעת המגן אברהם נחשב כמו תקיעה וממילא אסור גם ביום טוב, ולדעת הטורי זהב שהוא רק מדרבנן יש מקום להתיר משום שמחת יום טוב, ואסיק למעשה כמגן אברהם להחמיר. ואף דיש לומר דחסרון גז בנידון דידן נחשב כמו מכשירי אוכל נפש, דאם באמת לא היה אפשר מערב יום טוב מותר, ואין מורין כן לרבים כמבואר באורח חיים סימן תק"ט סעיף א ברמ"א: "שִׁפּוּד שֶׁנִּרְצַף, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָכוֹל לְפָשְׁטוֹ בְּיָדוֹ, אֵין מְתַקְּנִין אוֹתוֹ. הגה: וְדַוְקָא שֶׁיּוּכַל לִצְלוֹת בּוֹ בְּלֹא תִּקּוּן, אֲבָל אִם אֵינוֹ יָכוֹל לִצְלוֹת בּוֹ כָּךְ וְנִשְׁבַּר בְּיוֹם טוֹב, מֻתָּר לְתַקְּנוֹ (טוּר); וְאֵין מוֹרִים כֵּן לָרַבִּים, (רַבִּינו יְרוּחָם חלק ג), שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לְתַקֵּן גַּם כֵּן בְּנִשְׁבַּר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וְהוּא הַדִּין לְכָל מַכְשִׁירִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. מכל מקום גם זה לא ברור, היות דשם מבואר דיש חילוק בין תיקון קטן כמו שפוד שנרצף, לשאר תיקון גדול דאוסרים גם במכשירים שאי אפשר לעשותם מערב יום טוב, ולדעת המגן אברהם הנזכר לעיל דהברגה יתכן בה איסור תורה, יש לומר דגם בכהי גוונא יש תיקון גמור, כיון דבלי ההברגה הטובה, אינו נחשב כלי תועלת כלל. {היינו שיכול לברוח הגז} אם לא שנסמוך על הטורי זהב הנזכר לעיל שהוא רק דרבנן, ועל כל פנים על יד גוי במקום הדחק שיכול לגרום בטול שמחת יום טוב לגמרי יש מקום להתיר [ולענין מחובר לקרקע לבי נוטה להקל], והיינו בשעת הדחק גמור. 

דעת הגאון הרב בן ציון אבא שאול

ועיין עוד בשו"ת אור לציון חלק ג פרק כא - דיני רחיצה הוצאה ובונה ביום טוב אות ג: שאלה. אם מיכל הגז התרוקן ביום טוב, האם מותר לסגור את ברז המיכל הריק ולפתוח את המלא, או להחליף את המיכל במיכל חדש. תשובה. מותר לסגור את הריק ולפתוח את המלא, אולם אין להרכיב מיכל גז חדש ביום טוב. ובהערה ג כתב ראה במגן אברהם בסימן תקי"ט באות ד' ובטורי זהב באות ד'. וראה גם בשער ציון שם בסעיף קטן י"ב ובפרי מגדים בסימן שי"ג א"א סעיף קטן י"ב ובבן איש חי שנה שניה פרשת ויקהל אות ה'. ובהערה ה כתב אולם בקבוע בקיר, ראה בשולחן ערוך בסימן ש"ח סעיף ט', שאף באינו תוקע אסור משום מוסיף על הבנין. וראה גם בחזון איש אורח חיים סוף סימן נ"ג. 

דעת הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך

לעומת זאת בספר פסקי תשובות בסימן תקי"ד הערה שמונים ואחת, ציין לדברי השמירת שבת כהלכתה פרק י"ג הערה נ"ו בשם הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שמיכל גז שהתרוקן מותר להחליף ולחבר מיכל אחר לצינור המוביל את הגז לבית, דהוי לצורך אוכל נפש, וגם רגילים תמיד לפרק ולהחזיר ואין בזה משום תיקון מנא. אמנם בפנים הספר נוטה להחמיר, כיון שצריך לזה אומנות וגבורה, וכן כותב לאסור בשו"ת שרגא המאיר חלק ו סימן קס"ח, וכן בספר הלכות המועדים פרק יג סעיף ד' בשם הגאון הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, מביא לאסור אלא אם כן יעשה זאת נכרי, ורק במקרה שאי אפשר להשיג נכרי, ואי אפשר לבשל אלא אם כן יחליפו את הצינור, ולא היה יכול לעשותו מערב יום טוב, כגון שלא ידע שבלון הגז עומד להתרוקן אפשר להתיר להרכיב בלון אחר דהוי כמכשירי אוכל נפש שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב. ועיין עוד בכתב העת מבקשי תורה פרק ד ענף ז סעיף ג שגם הוא כתב בשם הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שטוב להימנע מהחלפת המיכל ביום טוב מאחר וצריך לזה גבורה ואומנות ויש בזה משום עובדין דחול. אך למסקנה כתב שמותר לעשות כן מאחר שזה צורך אוכל נפש, וגם רגילים תדיר לפרק ולהחזיר, ואין זה דומה לעושה פחם או פתילה שאסור. 

לסיכום:

א. בשו"ת שבט הלוי להרה"ג הרב שמואל הלוי ווזנר זכר צדיק וקדוש לברכה, כתב: שרק במקום שיכול לגרום ביטול שמחת יום טוב ובשעת הדחק גמור, ניתן להקל על ידי גוי. 

ב. באור לציון  חלק ג פרק כא אות ג כתב : אין להרכיב מיכל גז חדש ביום טוב.   

ג. בספר הלכות המועדים להרב גרוסמן פרק י"ג סעיף ד' בשם הגאון הרב יוסף שלום אלישיב זכר צדיק וקדוש לברכה, הביא לאסור אלא אם כן יעשה זאת נכרי, ורק במקרה שאי אפשר להשיג נכרי, ואי אפשר לבשל אלא אם כן יחליפו את הצינור, ולא היה יכול לעשותו מערב יום טוב, כגון שלא ידע שבלון הגז עומד להתרוקן אפשר להתיר להרכיב בלון אחר, דהוי כמכשירי אוכל נפש שאי אפשר לעשותן מערב יום טוב. 

ד. לדעת הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, טוב להימנע מהחלפת המיכל ביום טוב מאחר וצריך לזה גבורה ואומנות ויש בזה משום עובדין דחול. אך למסקנה כתב שמותר לעשות כן מאחר שזה צורך אוכל נפש, וגם רגילים תדיר לפרק ולהחזיר, ואין זה דומה לעושה פחם או פתילה שאסור. 

ה. העולה מן האמור לעיל שראוי ונכון לפני יום טוב לדאוג לחבר את מיכל הגז הרזרבי כפי שמצוי ברוב הבתים, ולחילופין כאשר ישנו רק מיכל גז אחד לבדוק לפני יום טוב האם נשאר בו גז, וכמדומה שהדבר ניתן לבדיקה בקלות על ידי הרמת המיכל ונענעו טרם יום טוב, או הכנת מיכל גז מלא אחר וחיבורו לנקודת הגז שבזה מותר לסגור את הברז של המיכל הישן ולפתוח את הברז של המיכל החדש. 

ו. במקרה שלא בדק האם יש גז מערב יום טוב, או שבכל זאת נגמר הגז, יפנה לאחד השכנים הקרוב שיש ברשותו בלון גז מלא בכדי לבשל או לצלות, ואם אין שכנים בסביבה ואין לו עוד כל אוכל אחר ברשותו, ועל ידי כך תמנע שמחת יום טוב, יקרא לגוי שיטפל בזה ויחבר את בלון הגז, ובאם אין גוי בסביבה, וגם לא מוצא היכן לחמם או לבשל ולצלות את המאכל ואין לו עוד מאכל אחר, ישאל את הרב הסמוך לו כיצד עליו לנהוג הלכה למעשה.