אישה שיצא עליה קול שהיא מזנה האם חוששים שבניה ממזרים?

^{(שולחן ערוך אבן העזר סימן ד סעיף טו)}

^{מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©}

^{בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.}

^{אישה שיצא עליה קול שהיא מזנה האם חוששים שבניה ממזרים, ומדוע, והאם דין זה תקף גם לענייני ירושה, ומה הדין אם באו שני עדים והעידו שזינתה תחת בעלה האם לממזרות?}

^{פוסק השולחן ערוך, אשת איש שיצא עליה קול שהיא מזנה תחת בעלה והכל מרננים אחריה, אין חוששין לבניה שמא הם ממזרים, שרוב בעילות תולים בבעל. והטעם כתב בבית שמואל אות כג הוא משום שבעלה מצוי לה. ובפתחי תשובה או יט כתב אפילו לירושה ניתן לסמוך על זה. ובחלקת מחוקק אות יד-טו הוסיף שדין זה הוא גם אם בעלה כעת במדינת הים. וגם אם באו שני עדים שזינתה תחת בעלה.}

^{אישה שיצא עליה קול שהיא מזנה, האם מותר לשאת את בניה לכתחילה?}

^{דעה א: מותר לישא את בתה לכתחילה (רמב"ם, וכן פסק בשולחן ערוך)}

^{דעה ב: מותר, רק כשאין לו אפשרות אחרת (רש"י הובא בבית שמואל אות כב).}

^{האם בארוסה או כשאר הבעל זקן תולים את הוולד בבעל?}

^{כתב הבית שמואל אות כג שבארוסה לא תולים בבעל והוא הדין בבעל זקן (מהרש"ל. רעק"א).}

^{אישה שיצא עליה קול שהייתה מזנה, האם מותר להתחתן איתה, ומה הדין בכהן, ומה הדין בדיעבד, והאם יש הבדל בסוג הקול שיצא עליה?}

^{כתב השולחן ערוך אבל היא עצמה חוששין לה משום זונה, ולכן כהן חושש לה מדין תורה, וגם ישראל הרוצה להתרחק מן הכיעור.  וכתב הבית שמואל אות כד שבדיעבד: אם נשאה הכהן אין מוציאין אותה, והוא הדין בבניה. אולם מובא בשו"ת שבות יעקב שרק ב"קלא דפסיק" אין מוציאין, אבל ב"קלא דלא פסיק", מוציאים אותה מהכהן, ובמעשה שהיה פסק שכופין על כך, כיוון שיצא קול קודם הנישואין.}

^{יצא לה שם מזנה בעיר, האם כשרה לכהן, והאם זה פחות חמור ממקרה שהכל מרננים אחריה?}

^{להלן (בסימן ו, סעיף טו) שכתוב שאם "יצא לה שם מזנה בעיר", תולין שפריצות בעלמא ראו בה, וכשרה לכהן, ואם כן קשה כיצד שם כשרה לכהן חוששין לה:}

^{תירוץ א: המצב של "הכל מרננים אחריה", חמור מקול ש"יצא לה שם מזנה בעיר", ולכן כאן חוששין (חלקת מחוקק ובית שמואל).}

^{תירוץ ב: שם מדובר בפנויה ולכן אומרים שפריצות בעלמא ראו בה. אצלנו מדובר בנשואה, שזהירים יותר כשמוציאים עליה קול, ולכן אם כבר יצא עליה קול חוששין (בית חדש וחתם סופר).}

^{תירוץ ג: כאן הוחזק הקול בבית דין ולכן חוששין, שם הקול לא הוחזק בבית דין (דרישה).}

^{אשת כהן או אשת ישראל שהכל מרננים אחריה שזינתה האם חוששים לבניה?}

^{באשת כהן כתב הרמ"א שחוששין שבניה חללים. והסביר החלקת מחוקק אות טו כי אמנם רוב בעילות אחר הבעל, אך מספיק שזינתה פעם אחת, כדי לאוסרה על בעלה, ואם אחר כך נתעברה ממנו, הולד חלל.}

^{ובאשת ישראל, שזינתה במזיד ונאסרה על בעלה (פתחי תשובה אות כ):}

^{דעה א: הבנים שתלד אחר כך כשרים לכהונה (בית שמואל אות כה).}

^{דעה ב: הבנים שתלד אחר כך פסולים לכהונה (המהרש"ל).}

^{כאשר האישה פרוצה ביותר, האם חוששים לבניה, ומה הכוונה חוששים לבנים?}

^{כתב השולחן ערוך שחוששים אף לבנים. השאלה שעולה למה חוששים לבנים, לממזרות או לכהונה?}

^{דעה א: הכוונה שחוששים לממזרות, וילדיה אסורים אף לישראל (כך כתבו רש"י, ומהרא"י)}

^{דעה ב: גם כאן רוב בעילות אחר הבעל, וחוששים רק לכהונה, לכן בנותיה אסורות לכהן (בה"ג). כן דעת הרמב"ם, שכתב ש"חוששים אף לבנים", משמע אותו החשש כמו באם (מהרי"ו).}

^{אישה פרוצה ביותר שאומרת שבניה הם מבעלה:, האם נאמנת?}

^{דעה א: גם בפרוצה ביותר, לעולם נאמנת על בניה להכשירם (מהר"ם פדוואה, הביאו הרמ"א).}

^{דעה ב: לפי הדעה שבפרוצה ביותר הולד ספק ממזר, האשה אינה נאמנת להכשירם, ובניה ספק ממזרים (ט"ז אות ח).}

^{להלכה: לכתחילה אסורים לישראל. בדיעבד צריך עיון האם מוציאים אותן מישראל (בית שמואל אות כו)}

^{הייתה פרוצה כשהייתה פנויה או ארוסה, ולאחר נשואיה לא הייתה פרוצה, האם חוששים לבניה?}

^{הייתה פרוצה כשהייתה פנויה או ארוסה, ולאחר נשואיה לא הייתה פרוצה אע"פ שראוה מנאפת פעם אחת, בניה כשרים (רמ"א).}