^{ב"ה - תיק 1350147/3 - בבית הדין הרבני האזורי ירושלים}

^{לפני כבוד הדיינים: הרב מרדכי רלב"ג – ראב"ד, הרב דוד שני, הרב מנחם האגר}

^{התובעת: פלונית (ע"י ב"כ טו"ר יסכה מזרחי ועו"ד גד ויספלד) נגד הנתבע: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד יעקב שמשי)}

הנדון: איזון ספר תורה במסגרת חלוקת רכוש

פסק דין

^{לפני ביה"ד בקשת האישה להורות כי ספר התורה שכתב האיש ונמצא בביהכ"נ ב[ו'] הוא רכוש משותף, ומאידך גיסא תגובת האיש כי הוא אינו רכוש משותף אלא פרי מעשה ידיו, שהוא כתבו בעצמו לעילוי נשמת הוריו, והקלפים נקנו מכספי הירושה. הוא גם מבקש להורות כי הבעלים עליו הם הוריו ז"ל.}

^{לכאורה גם אם נקבל את טענת האיש כי הקלפים נקנו מכספי ירושת הוריו, מכל מקום עיקר שוויו של ספר התורה אינו הקלפים אלא הכתיבה של ספר התורה על גבי הקלפים, ומכיוון שהדבר נעשה ממאמץ של האיש בזמן השיתוף לכאורה ספר התורה הוא משותף לאיש ולאישה.}

^{גם טענת האיש כי הבעלים של הספר הם הוריו אינה טענה כלל וכלל, שהרי למת אין קניין, וכל עיזבונו עובר לידי יורשיו, ובמקרה זה – הבעל לשעבר.}

^{אך למרות זאת נראה שאין הדברים כן, כפי שנבאר.}

ספר תורה נכתב על דעת שיהיה של הבעל לבד

^{נראה שספר התורה נכתב מלכתחילה על דעת שלא יהיה לאישה חלק בו, ואם כן ספר התורה הוא בוודאי רק של האיש ואין לאישה חלק בו כפי שיבואר:}

^{ראשית, הספר נכתב לעילוי נשמת הורי האיש ולא לשימוש משותף של הצדדים, ואם כן בוודאי לא נכתב על דעת שלאישה יהיה חלק בו.}

^{ועוד, לכל איש מישראל יש מצווה לכתוב ספר תורה, שנאמר "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת". וכן כתב הרמב"ם בהלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ז הלכה א:}

^{מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה, כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות, ואף על פי שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצוה לכתוב משלו, ואם כתבו בידו הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני.}

^{וכן נפסק בשולחן ערוך יורה דעה סימן רע סעיף א:}

^{מצות עשה על כל איש מישראל לכתוב לו ספר תורה. ואפילו הניחו לו אבותיו ספר תורה, מצוה לכתוב משלו.}

^{המצווה נוהגת אך ורק בזכרים כמבואר בספר המצוות לרמב"ם:}

^{והמצוה הי"ח היא שצונו שיהיה לכל איש ממנו ספר תורה לעצמו [...]}

^{והשמנה עשרה וזאת הי"ח אין הנשים חייבות בה.}

^{וכן דעת רוב הפוסקים, ראה ברכי יוסף יורה דעה סימן רע ס"ק א:}

^{דין א. מצות עשה על כל איש מישראל לכתוב לו ס"ת וכו'. מוכח מדברי מרן דאיש חייב במצוה זו ולא אשה. וכן כתב הרמב"ם בספר המצוותא. וכן מוכח מדברי הסמ"ג עשין כ"ד. וכן משמע מדברי הטור. וכן מוכח מדברי מהר"ש בן הרשב"ץ בתשובה סימן שכ"ד. אבל זכורני שראיתי בספר חדש אשתקד, שו"ת שאגת אריה שנדפס מקרוב (סי' לה), שתמה בזה, דנשים חייבות. ע"ש. ועיין מהראנ"ח ח"ב סי' ס"ד. והביאוהו האחרונים. ועמ"ש מרן בב"י, ומ"ש הרב פנים מאירות בשו"ת ח"ב סוף סי' קע"ט.}

^{נמצא אפוא שהאיש במקרה דנן קיים בכתיבת ספר תורה זה את המצווה לכתוב ספר תורה, מצווה שמוטלת עליו ולא על אשתו, ואם כן למה שיהיה לה חלק בו?}

^{אדרבה, מצאנו בפוסקים דיון האם בספר תורה של שותפין מתקיימת המצווה, ראה פתחי תשובה יורה דעה סימן רע ס"ק א:}

^{כל איש עיין בתשובת בית אפרים חי"ד סימן ס"ג לענין כתיבת ספר תורה בשותפות אם יוצאין ידי חובתם ע"ש ועיין בספר פרדס דוד מהרב דוד דישבעק ז"ל פרשת כי תצא שגם הוא ז"ל נסתפק בזה דדלמא בעינן כולו משלכם להוציא שותפות כמו דאיתא גבי אתרוג במסכת ב"ב דף קל"ז עיין שם (ואף דבא"ח סימן תרנ"ח ס"ז בהג"ה כתב ודוקא שלא קנו לצורך מצוה כו' שאני התם דכל אחד אינו צריך לו רק בעת נטילתו לצאת בו משא"כ הכא דכל אחד צריך שיהיה הס"ת שלו בכל עת ובכל שעה ופשוט הוא) ותמה מאד על מנהג העולם דפשוט הוא בעיני כל בחברות שכותבין ס"ת בשותפות דכל אחד יוצא בו ושוב כתב להוכיח קצת כמנהג העולם דיוצאין בשותפות ע"ש.}

^{כלומר, הדבר אינו ברור לדינא שיוצאים ידי חובת המצווה בספר תורה שיש בו רק שותפות ולא בעלות מלאה, ואם תהיה לאישה שותפות בספר התורה של האיש אפשר שיפסיד את מצוותו, ובוודאי שכל אדם רוצה לקיים מצווה על הצד המובחר ביותר והנכון ביותר לפי ההלכה, ואם כן על דעת כן נכתב ספר התורה בעת חייהם המשותפים, ורק עכשיו היא באה וטוענת לחלק בו בעת הגירושין כדי להשיג רווחים ולצער את בעלה לשעבר כדרכם של מתגרשים.}

ספר תורה אינו "נכס" ואין דינו להתאזן

^{הגמ' בבבא בתרא קנא ע"א מסתפקת האם ספר תורה נקרא נכס, וסיבת הספק היא מכיוון שאסור למכור ספר תורה, אלא שמאידך גיסא מותר למכור אותו במקרים מיוחדים כגון ללמוד תורה או לישא אישה:}

^{איבעיא להו: ספר תורה מאי? כיון דלא מזדבן דאסור לזבוניה - לאו נכסי הוא, או דלמא כיון דמזדבן ללמוד תורה ולישא אשה - נכסי הוא? תיקו.}

^{וכך נפסק בשו"ע חו"מ רמח ס' י"א שזהו ספק.}

^{אם כן אין זה נכס רגיל, כלומר ספק האם הוא נקרא נכס, ואם כן הוא הדין שאינו נכלל בנכסי האיש והאישה שדינם להתאזן כאמור בחוק יחסי ממון בסעיף 5:}

^{עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג.}

^{לפיכך הדין הוא שהמוציא מחברו עליו הראיה.}

^{במקרה דנן ברור שהאישה היא המוציאה, שהרי ספר התורה הוא של האיש כמבואר לעיל והחוק אינו מקנה לאישה בעלות על מחצית נכסיו אלא מחייב את האיש לשלם דמי איזון בלבד, ומכיוון שיש ספק האם חייב לשלם – פטור מכוח הספק.}

מסקנה

אין לאישה זכות בספר התורה שכתב האיש, לא מצד שותפות ולא מצד תשלום דמי איזון.

^{ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.}

^{ניתן ביום י"ד באלול התשפ"ג (31/08/2023).}

^{הרב מרדכי רלב"ג – ראב"ד       הרב דוד שני         הרב מנחם האגר}