קטן שהזיק עם ברזלים שהונחו באתר בנייה על ידי אביו

   

קטן שהזיק בממון אביו


מאת: הרב שלמה בארי שליט"א - ראב"ד בית דין צדק שערי הלכה ומשפט ודרכי משפט - כל הזכויות שמורת לכותב המאמר אין להעתיק ולשכפל


שאלה!  

שושו ילד קטן ושובב לקח ברזלים מאתר בניה שנוצר עכב שיפוץ אביו את דירתם והחל לשבור להנאתו את זגוגיות הבנין ואת המראה של הבנין ולעשות נקבים נקבים בקירות הבנין. 

לאחר בירור קצר של ה'ועד בית' על כך שאותו ילד הזיק, פנה לאביו שישלם את כל הנזקים, אך הלה טען לו שפטור הואיל והלכה היא "קטן שהזיק פטור". הדין עם מי?


תשובה!

קי"ל קטן שהזיק פטור כמבואר במשנה בבא קמא (פז.) חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה, החובל בהן - חייב, והם שחבלו באחרים - פטורין. עכ"ל וכנפסק בשו"ע סי' תכ"ד (סעיף ח)

אלא שנראה שבנדון דידן יש לחייב את אביו בנזק והוא משום שהרי זה דומה לגמ' ב"ק ז. במניח אבנו סכינו ומשאו בראש גגו, ונפלו ברוח מצויה, שחייב לשלם מדין תולדה של אש. וכנפסק בשו"ע (סי' תי"א ס"א). וכעין זה אמרינן בגמ' דדליל (חוט) שלא שמרו כראוי, ונקשר בתרנגול שחייב בעל הדליל וכן נפסק ברמ"א (סי' ש"צ ס"י). 

וכן מצינו בכלב שנטל חררה והדליק גדיש, שחייב בעל הכלב. והקשו בגמ' (ב"ק  כג.) וליחייב בעל הגחלת? 



ופירשו בתוס' (ד"ה וליחייב) שהשאלה היא שיחוייב בעל הגחלת נמי, היינו ששניהם, בעל הכלב ובעל הגחלת, ישלמו ההיזק.

היוצא מזה, שכל שלא שמר גחלתו שלא יבוא כלב ויזיק בו, חייב משום אש, כמניח אבנו סכינו ומשאו על ראש גגו ונפל ברוח מצויה, שחייב מדין אש. ומעתה אם לא שמר אביו על הברזלים באתר בנייה, ובא קטן ונטלו והזיק בו חייב משום אש.


להלכה: 

אביו של שושו הקטן שהזיק בברזלים שהונחו ע"י באתר הבניה, חייב בכל נזקי בנו.


לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות ו/או הלכות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.