טעות הגוי - האם הדבר מותר ובאלו תנאים?


בס"ד


מאת הרה"ג הרב שלמה אסרף שליט"א מחבר ספר שו"ת דברי שלמה וראש כולל "זכרון שלמה וחיים" ורב בית הכנסת חמדת הפסגה בפסגת זאב מערב ירושלים. כל הזכויות שמורות לכותב המאמר. 


שאלה:

נשאלתי באדם שהזמין מוצר בחברה מחו"ל (בבעלות גויים) וכשבדק מה מצב המשלוח של המוצר גילה שמופיע במחשב של החברה שיש תקלה במשלוח והמוצר לא יגיע ללקוח, אך למעשה המוצר הגיע בסוף לביתו. אך הנ"ל ניצל את מה שראה כתוב במחשב שלהם והתקשר אליהם, והודיעו לו שיש תקלה במחשב והוא יזוכה בתשלום, וכעת נפשו בשאלתו, האם לא עבר על גזל הגוי.

 

תשובה:

תחילה יש לציין שמרן בשולחן ערוך בסי' שמ"ח סעי' ב' דכל הגונב ממון ששוה פרוטה עובר בלאו דלא תגנוב אחד הגונב ממון ישראל או ממון הגוי.

ולגבי טעות הגוי שאומנם לא גנב את הגוי להדיא אלא הגוי בא לידי טעות, הרמ"א שם הביא שתי דעות, דעה ראשונה היא שמותר להטעות את הגוי בחשבון או להפקיע הלוואתו. ובלבד שלא יוודע לגוי כדי שלא יבוא לידי חילול ה'. ודעה שניה הביא הרמ"א דיש אומרים שאסור הישראל בעצמו להטעות את הגוי אלא רק אם טעה הגוי בעצמו מותר עכ"ד הרמ"א.

והנה לפי הדעה הראשונה שברמ"א שמותר להטעות הגוי ודאי שאין צריך להשיב הכסף שקיבל. אך לפי היש אומרים שהביא הרמ"א  כאן שהטעה את הגוי בעצמו שאמר לו שלא קיבל את המוצר בזמן שקיבל אותו כבר לכאורה

שאסור להטעות את הגוי בעצמו וכן פסק הרמב"ם בה' גזילה ואבידה פי"א ה"ד טעות הגוי כאבידתו ומותרת, והוא שטעה מעצמו, אבל להטעותו אסור, כיצד כגון שעשה הגוי חשבון וטעה. וצריך שיאמר לו הישראל ראה שעל חשבונך אני סומך, ואיני יודע, אלא מה שאתה אומר אני נותן לך. כגון זה מותר, אבל אם לא אמר לו כן אסור שמא יתכוון הגוי לבודקו ונמצא שם שמים מתחלל, עכ"ל הרמב"ם.

ומשמע מהרמב"ם שגם מה שטעה מעצמו אין לקחת אא"כ אין חשש שיבוא לידי חילול ה', ולכן צריך לומר לו תראה שאני סומך על חשבונך ולכן אני לא עושה בעצמי חשבון. דבאופן זה שהוא טעות הגוי מעצמו דהוי לי כאבידה שאיבד הגוי לעצמו ובצירוף שלא יצא מכך חילול ה', דווקא בכהי גוונא מותר.


אבל להטעות הגוי בחשבון גם אם אין חילול ה', יהא אסור משום שבכהי גוונא אינו כאבידה אלא כגניבה ואסור.

אך עיין לחם משנה (שם) שכתב שממה שסיים הרמב"ם ובלבד שלא יודע לו דליכא חילול ה', נראה שדעת הרמב"ם כדעת התוספות שכתבו שם על פירוש זה "שלא יגלום" בבא קמא קי"ג עמוד ב וזה לשונם אף על גב דטעות כנעני היה מותר אסור להטעותו במקום שהכנעני יודע שגוזל ועושה עצמו כלא ידע עד כאן לשון התוספות לפי זה נמצא דאם אין העכו"ם יודע מותר אפילו להטעותו, עד כאן דברי הלחם משנה.

אומנם לעניות דעתי אין נראה לפרש כן בדברי הרמב"ם אלא דלהטעותו ממש אסור בכל אופן דהו"ל כגניבת הגוי, ואסור אפי' כשאין חילול ה'. ורק במה שטעה הגוי בעצמו בזה יש חילוק בין היכא שיכול לבוא לידי חילול ה' דאסור והיכא שלא יבא לחילול ה' כגון שאומר לו ראה שאני סומך על חשבונך ואיני טורח לעשות חשבון בעצמי דבזה דווקא מותר.

ועיין בספר מחנה אפריים ה' גזילה סי' ד' שכ' דגם להרמב"ם, אם עבר והטעה את הגוי בחשבון כיון שהגוי מדעתי הקא יהיב ליה אע"פ שהוא בטעות שהטעהו ואסור, מ"מ לא הוי גזל, כדי לחייבו להחזיר, עייש. ואומנם יש לפלפל בדבריו.

ומצאתי לו חבר שכ' שאם הטעה את הגוי א"צ להשיב בשו"ת מהרשד"ם ח"ו סי' רי"ט. והביא ראיה מעובדא דרב צמח גאון [והו"ד בתשו' מיימוני קנין סי' כ"ב] דאתו לקמיה דהלל הזקן וא"ל פלגו בהדדי והודו חכמים להלל הזקן, מבואר שאין צריך להשיב להעכו"ם דאם לא כן היה לו להלל לצוותם להשיב הטעות.

ואומנם בשו"ת בנימין זאב (ח"ג סי' ת"ט) כ' דמשום קידוש ה' יש לכל אחד ואחד מישראל להחזיר לגוי טעותו ואפי' הוא בעצמו טעה, עייש, באורך אך הכנסת הגדולה סי' קפ"ג הגהת ב"י אות נ"ד חלק עליו וכ' דהיכא דטעה הגוי מעצמו אין צריך להחזיר לו הטעות אפי' משום קידוש ה', ועי' בבאר הגולה (סי' שמח ס"ק ד') שכ' שאם מחזיר לקדש ש"ש ה"ז משובח. עייש באורך.

והנה בנידו"ד איכא ס"ס שמא הלכה כמ"ד שהביא הרמ"א שמותר אפי' להטעותו. ואפי' אם תמצא לומר שאסור להטעותו שמא כשאין חילול ה' מותר להטעותו.

גם אליבא דהרמב"ם כמ"ש הלחמ"ש, וגם אם תאמר שאסור להטעותו אפי' היכא דליכא חילול ה', מ"מ שמא הלכה כהמחנה אפרים והמהרשד"ם שאם כבר הטעהו, אין חיוב להשיבו. דלא הוי כגזל גמור שצריך להשיב.