^{?חיוב האם במזונות ילדים בבית הדין הרבני האם הדבר אפשרי}

^{מאת הרב שלמה לוי טוען רבני מגשר} 

^{מבוסס על מאמר שכתב בתחומין מב תשפ"ב}

הקדמה:

^{חוק המזונות (לפי סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט – 1959) קובע, כי מזונות של יהודים בישראל ייפסקו עפ"י הדין העברי המטיל על האב מעיקר הדין, שלא מדין צדקה, לזון את ילדיו עד גיל שש. מקור החיוב הוא מהגמ' בכתובות (דף סה, עמוד ב): "דרש רבי עולא... אע"פ שאמרו אין אדם זן את בניו ובנותיו כשהן קטנים, אבל זן קטני קטנים. עד כמה? עד בן שש". בשנת תש"ד הרחיבה הרבנות הראשית את חובת האב לגיל חמש עשרה, ולאחר מכן בתשל"ו לגיל שמונה עשרה.}

^{אולם ב-19.07.2017 פסק בית המשפט העליון, (בע"ם 919/15 ובע"ם 1709/15. בהליך זה ביהמ"ש ישב כערכאת ערעור על הערכאות האזרחיות שתחתיו ולא כבג"ץ, לכן מבחינה חוקית היא אינה מחייבת את בתי הדין הרבניים, כמבואר על ידי הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס בתיק 1309558/1 (2021)), עיקר הפסיקה של בג"ץ הייתה שילדים מעל גיל שש הנמצאים במשמורת משותפת, חיוב המזונות יקבע בהתאם לחלוקת זמני השהות והבדלי השכר בין ההורים, על מנת לאזן באופן שוויוני את נטל החזקת הילדים בין שני ההורים.}

^{בתי הדין הרבניים התנגדו לפסיקה זו, ובתאריך 07.01.21 שב וקבע בית הדין הרבני הגדול בערעור (תיק 1241751/2, הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס, בערעור על תיק 1128743/7.), שגם במשמורת משותפת, עיקר הנטל הוא על האב. פסיקה זו מתבססת על: 1. מחויבות האב (ולא האם) בפרנסת ילדיו. 2. קדימות חיוב האב לאם כלפי ילדיהם, בדיני צדקה.}

^{הוגשו מספר ערעורים לבג"ץ, על כך שביה"ד הרבניים אינם פוסקים בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון. חלקם נדחו וחלקם תלויים ועומדים. לעדכונים ולהרחבה ראו אתר "הורות משותפת=טובת הילד". להלן נדון בנימוק השני, וניווכח לראות שניתן גם להגיע למסקנות שונות.}

מדין צדקה, האם חובת האב קודמת לחובת האם?

^{קרובי משפחת האם חלוקים בכמה דינים ממשפחת האב: א. לדעת התוספות (יבמות דף ב עמוד א דיבור המתחיל אשת) אין עונש ערירי באשת אחיו מאמו. ב. אשת אחי האם אסורה רק מדרבנן (רמב"ם אישות א,ו). ג. לדעת הרמב"ם קרובים מאם פסולים לעדות רק מדברי סופרים (עדות יג,א). אמנם לדעת התשב"ץ (חלק א סימן קנא) כוונתו רק לומר שאינם במניין המצוות.}

^{כך גם בדיני צדקה כתוב: "כי יהיה בך אביון מאחד אחיך" (דברים טו,ז). ובספרי (פרשת ראה, פסקה קטז; שולחן ערוך יורה דעה סימן רנא סעיף ג) דרשו: "מאחד אחיך - מלמד שאחיך מאביך קודם לאחיך מאמך", דהיינו בצדקה קרובי האב קודמים לקרובי האם.}

^{הסביר לי הרב שלמה הירש שלכאורה מהדרשה עצמה לא ניתן להסיק האם הטעם הוא משום קירבה, שמגזירת הכתוב שארו מן האב נחשב כקרוב יותר משארו מן האם שבאותה דרגת קירבה, או שהטעם הוא משום ירושה, ובירושה ובגאולה הולכים לפי גדרי "משפחה", ומכיוון ש"משפחת אם אינה קרויה משפחה" (בגמרא בבא בתרא דפ קט עמוד ב וכן ביבמות דף נד עמוד ב) הם אינם יורשים, ורק משפחת האב יורשים. ספק זה עולה מהפוסקים דלהלן, שלמדו את דין קדימות יורשי האב לאם במזונות ילדיה, מדיוק בגמרא, או מדרשה בתורת כהנים בגאולת עבד עברי, ולא מהדרשה בספרי.}

שו"ת מהר"י ווייל – חובת האב קודמת לחובת האם

^{בשו"ת מהר"י ווייל (דינין והלכות סימן יא) ובשו"ת חוט-השני (סי' ח), למדו שחיוב המזונות מוטל יותר על היורשים (קרובי האב), מדיוק בגמרא (יבמות דף מב עמוד ב) שכתוב "ולתבעינהו ליורשים", ולא ולתבעינהו לקרובים או לאפוטרופוס. אלא שהסוגיא עוסקת באלמנה המבקשת מיורשי בעלה הראשון להפריש מהירושה לצרכי בנו הולד, ומבאר הר"א שפירא (מנחת-אברהם ח"ג סי' ה) "כיון שהאשה נעשית משועבדת להניק וכופין אותה לכך ממילא נמצא שנעשית כפועל ששכרוהו לכ"ד חודש, ומיד נתחייב אז האב בתשלום הנקה, והוי כשאר חובות שנתחייב, שהיורשים חייבים לשלם מהנכסים".}

שו"ת מהרשד"ם – אין להביא הוכחה מדבריו

^{בשו"ת מהרשד"ם (אה"ע ססי' קפא; ראו גם סי' קצג) למד מדין גאולת עבד עברי שנמכר לגוי, דכתיב (ויקרא כה,מט) "או דודו או בן דודו יגאלנו" [ודרשו בתורת-כהנים (פרשת בהר ו,ח) "מניין שאחיו מאביו קודם לאחיו מאמו? ת"ל 'אחד מאחיו יגאלנו', 'דודו' זה אחי אביו, 'בן דודו' זה בן אחי אביו, 'או משאר בשרו ממשפחתו' - מלמד שהקרוב קרוב קודם". ראו גם יבמות נד,ב].}

 ^{ואילו ביחס לאם לא מצאנו חיוב לפרנס את ילדיה כלל, גם לא בתורת צדקה, כל עוד יש לילדים קרוב מן האב "אמוד בנכסים לעשות עמהן חסד". מכל מקום אף על פי שהאם "היא כנכרית בעלמא, קרא כתיב התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה". אולם, יש המפרשים את דבריו באופן אחר. לדעת הדיינים לעיל בתיק 1138852/4, דברי המהרשד"ם שהובאו כאן מתייחסים דווקא לסיפא של התשובה שם, לעניין חיוב קרובי האב לתת נדוניא לפרנסת נשואי בנותיה, שבזה האשה אינה חייבת כלל: א. לכן מבואר בתשובה שאין כופין את הקרובים לתת לבנות ורק מבקשים מהם דרך צדקה. ב. לכן מבואר בתשובה שהאם היא כנוכריה, וחיובה לפרנס את ילדיה רק נלמד מפסוק שעליה לרחם על יוצאי חלציה, זאת בניגוד לכל הפוסקים שכתבו שבכל אופן אם האב וקרוביו אינם יכולים, האם חייבת לזון אותם מדין צדקה. אולם יש לציין שהרב חיים פלאג'י (שו"ת חיים ושלום, ח"ב אה"ע סי' יד) סבר שהמהרשד"ם מתייחס גם למזונות ולאו דווקא לנדוניא.}

^{לדעות אלו ופוסקים נוספים (ביאור-הגר"א (אה"ע פב,יד); בית-מאיר (אה"ע פב,ה); הר"ח פלאג'י (שו"ת חיים-ושלום ח"ב אה"ע סי' יד); ויקרא-אברהם (אה"ע סי' יז); שו"ת שאלו-לברוך (אה"ע סי' טו)). נראה, שמדין צדקה חיוב האב וקרוביו לפרנס את ילדיו קודמים לאם. אולם לדינא, רבים הסתייגו מחיוב קרובי האב קודם לאם עצמה.}

קדימות קרובי האב לקרובי האם – אינו לדינא

^{לדינא, לעניין קדימות קרובי האב לקרובי האם, פסקו הר"ש פרדס, הר"פ מונדשיין והר"ב ווגל (תיק 1184092/2 עמ' 70): "שגם לשיטה שהולכים קודם אל קרובי האב לפני האם עצמה. יש לומר כי למעשה לא יצייתו לנו קרובי האב (ובייחוד כשגם הם מטופלים בילדים משלהם) ממילא כאילו אינם וניתן ללכת לאם כי במציאות אין אחרים". לעומת זאת, בערעור לבית הדין הרבני הגדול (לעיל בהקדמה) נשארו בצריך עיון. ואולי גם יש מקום לדון בימינו, שעפ"י חוק ובמציאות האשה יורשת ולא קרובי האב האחרים (ראו מאמרו של הרב זלמן נחמיה גולדברג "ירושת הבת, לחידוש מנהג שטר חצי זכר", תחומין ד, בעמ' 342).}

דעת ההפלאה – חובת האב אינה קודמת לחובת האם

^{לעומת זאת, לדעת בעל ההפלאה (שו"ת גבעת-פנחס סימן סד) נראה שיש להשוות לגמרי בין האב לאם בדין צדקה, כך הוא כותב: "בעניין קדימת הקרובים לצדקה, אם אחיו קודם לאחותו, כיון דלעניין ירושה אין לאחותו במקום אח כלום, נראה פשוט דלא דמי לירושה כלל, דהתם כתיב הקרוב אליו ממשפחתו, ומשפחת האב קרויה משפחה להוריש לבניו, אבל לעניין צדקה בשאר בשר תלה הכתוב, דכתיב מבשרך אל תתעלם ובדבר זה אין חילוק בין אח לאחותו כדמצינו בקרא ויאכל חצי בשרו, תדע דהא ביורה דעה והיא מספרי, דאחיו מאביו קודם לאחיו מאמו, משמע דוקא אחיו ולא בן אחיו עד סוף כל הדורות, אף על גב דהם בני ירושה".}

^{לעומת זאת לדעת הרב אריאל אדרי (בספר כנס-הדיינים תשע"ז, בעמ' 189–223 ו- 226–227), לכולי עלמא חיוב האב כלפי ילדיו מדין צדקה קודם לאם, רק נחלקו כשדרגת הקירבה מצד האב נמוכה יותר (וכן דעת בית הדין הרבני הגדול בערעור). לדעתו (בעמ' 203–204) גם ההפלאה בגבעת-פנחס סובר שלעניין צדקה "משפחת אם אינה קרויה משפחה", רק שאין לדמות לירושה, כי אח מאם קודם לבן אח מאב. הוא מסיק זאת מכך שהסיפא של תשובת הגבעת-פנחס (מהמילים 'תדע דהא') אינם הוכחה לרישא, כפי שמשמע מלשונו.}

 ^{אולם, קשה לי להבין איך אפשר לומר שצדקה אינו דומה כלל לירושה ובמקביל לומר שהולכים בה אחר גדרי "משפחה". לעומת זאת, על פי הסברו של הרב שלמה הירש לעיל, לדעת הגבעת-פנחס, קדימות משפחת האב למשפחת האם שבאותה דרגת קרבה היא משום גזירת הכתוב ולא משום ירושה, ולכן הדין אינו מתייחס לאחים ואחיות (משני ההורים), כי הם אינם כלולים בגזירה, וכך דברי הגבעת-פנחס מיושבים (ואין סתירה פנימית בדבריו).}

 ^{על פי זה גם אין הבדל בין חיוב האב לחיוב האם כלפי ילדיהם, מדין צדקה. כך כתבו הרב שלמה שפירא, הרב אברהם מייזלס והרב רפאל בן שמעון (בתיק ‏913242/1, סעיף כה): "משמע מדברי הגבעת-פנחס שאין דין זה תלוי כלל בירושה", רק יש לומר שלא נחלק על שו"ת חוט-השני מן הקצה עד הקצה, ושו"ת חוט השני יודה לו שכאשר קרובי האב הם בדרגת קרבה נמוכה יותר, קרובי האם קודמים.}

חלוקת ההוצאות בין קרובי האב

^{לעניין חלוקת ההוצאות בין הקרובים עצמם, על אף קדימות קרובי האב, כותב שו"ת חוט-השני שם ש"הדבר תלוי ברשות הדיין להעריך עושר שניהם, גם טיפול שניהם וכו'...הדברים ברורים בעיניי", משמע שלדעתו הדיינים רשאים להתחשב גם במצבם הכלכלי של ההורים. ומבאר הרב שלמה שפירא (בתיק ‏913242/1, סעיף כד): "דהיינו כשהקרובים מהאם יותר עשירים, אין הכרח שהיורשים מהאב יתחייבו קודם". במנחת אברהם (ח"ג סי' ה עמ' מג) מובא "שעיקר חיוב צדקה מוטל על מי שהוא יורש ממשפחת האב, ולא שיפטרו העשירים שמצד האם, אלא שמטילים סכום יותר גדול על קרובים מצד האב" וכך סברו הר"ש פרדס הר"פ מונדשיין והר"ב ווגל בתיק 1184092/2, והר"י בן מנחם בהסכמת הר"א עמרני והר"א כהן בתיק 1138852/4 יתרה מכך, המהרשד"ם, כרם-חמר (ח"א יו"ד סי' לב), בית-מאיר ושו"ת 'חינוך בית יהודא' (סי' קט), שלא הזכירו אפשרות זו, אולי אינם סוברים כן.}

סיכום:

^{א. קדימות קרובי האב לקרובי האם: יש פוסקים הסוברים שהדין רק מחייב את הקרוב מצד האב לתת יותר מהקרוב מצד האם, וגם זה לכאורה לא באופן מוחלט, אלא רק באופן יחסי למצבו הכלכלי בהשוואה לקרוב מצד האם, על פי שיקול דעת הדיינים, ויש דיינים הנוהגים כך, אחרים חולקים וסוברים שכל עוד ניתן לגבות מהקרוב יותר, אי אפשר לפנות לבא אחריו.}

^{ב. לדעת הרבה מהדיינים היום, בחיובי צדקה ובהוצאות בסיסיות חובת האב לפרנס את ילדיו קודמת לאם, ויש החולקים וסוברים שהחיוב הוא באופן שוויוני.}

^{ג. ב-2017 פסק בית משפט העליון כי בילדים מעל גיל שש, הנמצאים במשמורת משותפת, חיוב המזונות יקבע בהתאם להבדלי השכר ולחלוקת זמני השהות בין ההורים. יש דיינים המאמצים זאת באופן חלקי במשמורת משותפת בהתאם להלכה ולהכנסות הצדדים, ולא רואים בכך התנגשות עם ההלכה. דיינים אחרים דוחים גישה זו מכל וכל, אך חשוב לציין כי גם דיינים אלו מתחשבים בהכנסות האם ובזמני השהות טרם פסיקת המזונות, ובהתאם להחלטת מועצת הרבנות הראשית משנת 2016, "היות שתנאי החיים השתנו והמציאות כיום היא שגם האם נושאת בעול פרנסת הבית, על היושבים על מדין להוסיף לשיקול הדעת בפסיקת מזונות הילדים את היכולת הכלכלית של האם".}