ערעור ברשות בבית הדין הרבני הגדול   

התנאים להגשת בקשת רשות ערעור בבית הדין הרבני הגדול וסדרי הדין בבקשת רשות ערעור!

העתק ההחלטה ונימוקי הבקשה

^{כשבעל דין מגיש בקשה לרשות ערעור, האם צריך לצרף את ההחלטה עליה הוא מבקש רשות לערער, והאם צריך לנמק מדוע לא ישמע ערעורו עם מתן פסק הדין הסופי בתיק? הבקשה לרשות לערער תכלול העתק פסק הדין או ההחלטה נשוא הערעור, נימוקי הערעור ונימוקים למה לא יישמע הערעור לאחר מתן פסק הדין הסופי.} 

זמן הגשת בקשת רשות ערעור

^{תוך כמה ימים ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זמנית בבית הדין הרבני? תקופת הגשת בקשה לאישור לערער, היא עשרה ימים מיום מתן פסק הדין הזמני או ההחלטה נשוא הערעור.}

החלטה שלא נתקבלה במועד

^{בעל דין שלא קיבל את ההחלטה ולא הודע לו עליה, תוך כמה ימים יוכל לבקש רשות ערעור מהמועד בו נודע לו על ההחלטה? לא קיבל בעל דין הודעה מראש על המועד שבו יינתנו פסק הדין או ההחלטה, תהיה התקופה עשרה ימים מהיום שבו הודע לו כי פסק הדין או ההחלטה ניתנו.}

הסמכות לקבלת בקשת רשות ערעור

^{מי יחליט אם לקבל בקשה לרשות ערעור, או להאריך את המועד להגשת ערעור, או הקדמת מועד דיון ודחייתו? על בקשות לרשות ערעור, הארכת מועד להגשת ערעור, הקדמת מועד דיון ודחייתו, יחליט בית הדין או נשיא בית הדין הרבני הגדול, או אחד מדייני בית הדין הרבני הגדול שהוסמך לכך, על פי החומר שבכתב, ללא שמיעת הצדדים.}

השלמת בקשת רשות ערעור

^{במידה ואושרה בקשה לרשות ערעור, מה ישמש לערעור, ועד מתי יינתן זמן למבקש להשלים את הערעור? הוחלט לתת רשות ערעור, כאמור, תשמש הבקשה האמורה כתב ערעור, והודעה על כך תימסר לצדדים. תוך שבועיים מיום מסירת ההודעה למבקש עליו להשלים את כל הדרוש להגשת ערעור, כאמור להלן.}

בקשת רשות ערעור לעומת סופיות הדיון

^{עוד יש לציין לתקציר פסיקה מבית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים בפסק דין שניתן על ידי הרה"ג הרב מיכאל עמוס בתיק שמספרו 1157772 העוסק בבקשת רשות ערעור שהוגשה לאחר שמונים יום של שיהוי מיום מתן ההחלטה.} 

^{להלן לב הפסיקה הרלוונטית לבקשת רשות ערעור מתוך פסק הדין:} 

^{על פי תקנות הדיון תקנה קלג ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך עשרה ימים בלבד.}

^{והשאלה היא: מדוע כותבי תקנות הדיון הגבילו זאת לעשרה ימים בלבד? (הדגש אינו במקור ד.ע)}

^{והתשובה לזה היא ברורה: לא יעלה על הדעת כי אחר שניתנים החלטות או פסקי דין אף אחד מהצדדים לא יוכל לפעול על פי החלטה או פסק דין זה שהרי כל הזמן יש לו לחשוש שמא הצד שנגד יגיש נגד החלטה או פס"ד זה ערעור או בקשת רשות ערעור.} 

^{היעלה על הדעת כי אדם שזוכה בכספים או בנכס על פי פס"ד לא יוכל לממש זאת שמא הצד שכנגד יערער או יגיש בקשת רשות ערעור? על כן הגבילו כותבי תקנות הדיון הן את זמן הגשת בקשת רשות ערעור והן את זמן הגשת הערעור.}

^{אי אפשר להחזיק את בעלי הדין באזיקי הגשת הערעור או הגשת בקשת רשות ערעור, על כן הוגבלו אלה בזמן, חריגה מהזמן יכולה לבוא בחשבון אם הזמן שעבר עד הגשת הערעור או הבר"ע היה קצר וגם זה יהיה רק בנסיבות מיוחדות – דבר שלא קיים בנידון דידן שבו הוגשה בקשת רשות ערעור אחר שמונים יום.}

^{יש להוסיף כי גם בפסיקה האזרחית נמצאת ההנחיה של סופיות הדיון, שמה שעומד מאחוריה הוא שחרור הצדדים לעשות ככל העולה על רוחם בכספים או בנכסים שזכו בהם על פי פסה"ד.}

^{חושבים להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול ?}

^{הוגשה בקשת רשות ערעור בתיקכם ונדרשתם להשיב ?}

^{חייגו ותהנו משירות אדיב ומקצועי}

^{בברכה, דוד עשור טוען רבני ומגשר}

^052-719-6716