כאשר יש מרחץ בעיר, האם יכול הבעל לטוען טענת מקח טעות, לאחר הנישואין?
פוסק השולחן ערוך אם יש מרחץ בעיר, והיו לו קרובים שם, אינו יכול לומר, לא ידעתי ממומים אלו, ואפילו מומים שבסתר, מפני שהוא בודק על ידי קרובותיו, בבית המרחץ. וחזקתו ששמע ונתרצה. אין שם מרחץ, או שלא היו שם קרובים, טוען על מומים שבסתר שלא ידע מהם, ופטור מלשלם כתובה.
האם אפילפסיה מוגדרת כמומים שבסתר?
עוד פוסק השולחן ערוך שנכפית לעיתים ידועים, היינו חולה במחלת הנפילה (אפילפסיה), שמקבלת התקפים בזמנים קבועים, הריהו הוא כמום נסתר.
האם יכול הבעל לטעון טענת מקח טעות במומים גלויים ובכך להיפטר מחיוב הכתובה ומדוע?
עוד פוסק השולחן ערוך שבמומים גלויים, אינו יכול לטעון טענת מקח טעות ובכך לא לשלם כתובה, והטעם שחזקתו ששמע ונתפייס.
אישה שעושה קטנים במיטה האם הוי מום, ומה הדין כאשר ישנה עם שכנות?
כתב הרמ"א שאישה המשתינה במיטתה תמיד: לאו דווקא תמיד, אלא הכוונה להוציא דרך מקרה חד פעמי, שאינו נקרא מום.
דעה א': כתב הבית יוסף שדעת הרשב"א שלא הווי מום.
דעה ב': ואילו לבית יוסף הווי מום. וכתב הרמ"א על דברי הבית יוסף וכן נראה לי עיקר.
וכתב החלקת מחוקק שאם היא ישנה עם השכנות, נקרא מום גלוי.
איש שעושה קטנים במיטה האם הוי מום?
כתב בבאר היטב שאיש שהשתין במיטה לא הווי מום, אך גם אי אפשר לחייב את האישה להיות איתו כמבואר ברדב"ז, שהובא בבאר היטב בסימן קנד סעיף ג.
טען שאשתו מצורעת או שיש לה מום שאינו עובר האם הוי מקח טעות?
כתב הרמ"א שכאשר טען על אשתו שהיא מצורעת, הווי מום. ומבאר החלקת מחוקק שנכלל בזה כל נגע שאינו עובר.
גילה לאחר הנישואין שהאישה הייתה מצורעת או נכפית ונתרפאה האם הוי מום המקים עילת מקח טעות, ומה הדין אם ביטל בגלל כך שידוך?
כתב החלקת מחוקק באות יב, אם הייתה מצורעת ונתרפאה, אפשר שעדיין נחשב כמום, כיוון שהנגע יכול לחזור, והוא הדין אם חלה במחלת הנפילה (נכפה), ונתרפאה. ויש לדון אם ביטל על כך שידוך, האם פטור מקנס