האם מתקיימת מצוות פרו ורבו כשנולדו לו נכדים?


האם יוצא האיש ידי חובת מצוות פריה ורביה כאשר נולדו לו נכדים ומתי?

(שולחן ערוך אבן העזר סימן א סעיף ו)

מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©

בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.


האם יש צורך שכל ילד ישאיר אחיו ילד נוסף או שמספיק אם ילד אחד השאיר אחריו שני ילדים?

כתב השולחן כשמתו בניו בחייו, אך השאירו נכד ונכדה, שנולדו מבנו ומבתו, הרי זה קיים מצות פריה ורביה. אף שהנכדה נולדה מהבן והנכד מהבת. אולם, אם הנכד והנכדה נולדו שניהם, מבנו או מבתו, לא קיים (רמב"ם, סמ"ג). כי הנכד נכנס במקומו של ההורה, לכן ילדיו של הבן המת, לא יכולים להיספר ליותר מאחד. 


השאיר אחריו שני נכדים או שתי נכדות שנולדו מבנו ובתו, האם קיים בכך מצוות פריה ורביה?

כתב בחלקת מחוקק אות ח שבתוספות (יבמות דף סב, עמוד ב) משמע שקיים גם בשני נכדים מבן ובת שמתו, והבית שמואל אות ט הביא שבשלטי גיבורים כתב שקיים גם בשני נכדות מבן ובת שמתו.


הבן הוליד נכדה ומת, או הבת הולידה נכד ומתה האם קיים מצוות פריה ורביה?

החלקת מחוקק מסתפק, ובבית שמאול כתב שאינו מועיל. והפתחי תשובה באות ט הביא בשם היד אפרים שלדעת התוספות שיוצא בשני נכדים, וודאי מועיל ולדעת השלטי גיבורים גם בבנות.

 

היו לו שני בנים והולידו בן ובת, האם הנכדים מצטרפים לפטור את האיש ממצות פריה ורביה?

כתב הבית שמואל אות י שנכדים אינם מצטרפים [דהיינו, שני בנים זכרים שהולידו בן ובת, הנכדים הללו לא מצטרפים לפטור את האיש ממצות פריה ורביה]



אדם שנולדו לו בן ממזר או חרש שוטה וקטן, האם יוצא ידי חובת מצוות פריה ורביה, ומדוע?

כתב הרמ"א בשם הרשב"א שהמצווה מתקיימת גם בבן ממזר, חרש ושוטה. ובבית שמואל אות יב כתב שהמקור לחרש ושוטה הוא במהרי"ל, וטעמו שלא גרע מהוליד כשהיה גוי ונתגייר, שאפילו לא נתגיירו בניו קיים מצות פריה ורביה וכן משמע בתוספות. אולם בבית שמואל אות יא הביא, שבספר חסידים מובא שבממזר אינו יוצא ידי חובת המצוה, כי הגמרא (מסכת יבמות דף עח, עמוד ב) אומרת שממזרים אינם חיים יב חודש, נמצא שאין לתולדה קיום. וכתב הבית שמואל שאפשר שכוונתו רק כשלא ידוע שהוא ממזר, כי הגמרא אומרת שממזרים שממזרותם ידועה, כן חיים.


התעברה שלא על ידי ביאה, כגון התעברה באמבטיה, האם ניתן להחשיב למצוות פריה ורבייה? 

בלקוטי מהרי"ל מובא שבן-סירא נולד מבתו של ירמיהו הנביא, כשרחצה באמבטיה חמה לאחר אביה.

דעה א: החלקת מחוקק באות ח מסתפק האם נחשב כבנו של בעל הזרע לכל דבר, והאם נחשב שקיים מצות פריה ורביה באופן שכזה.

דעה ב: הבית שמואל כתב שהולד נחשב כבנו וקיים מצוות פריה ורביה. מוכיח כן מהבית חדש בשם הסמ"ק (יורה דעה סימן קצה) שאשה מוזהרת לא לשכב על סדין ששכב עליו איש אחר, פן תתעבר ממנו, והולד ינשא ללא ידיעה לאחותו מאביו, משמע שמיוחס לאביו.

דעה ג: המהר"ם שיק כתב שאף אם נחשב בנו לא נחשב שקיים מצות פריה ורביה, הואיל ונעשה מאילו.

דעה ד: הברכי יוסף והטורי זהב דחו ראיה זו לעניין קיום מצות פריה ורביה, שאף אם נחשב כבנו, לא כיוון להכניס זרעו באשה ומניין שקיים בכך מצות פריה ורביה, שהוא בקום ועשה. ועוד דחה הטורי זהב דשמא חוששים רק לחומרא.


האם בהזרעה מלאכותית יש חשש לממזרות?

האגרות משה (אבן העזר חלק א סימן י) ושרידי אש (חלק א סימן עט) סוברים שאין כאן חשש לממזרות, ויש להוכיח כן גם מבן סירא. כן הוכיחו מהגהות סמ"ק כי ממזרות הוא רק מביאת איסור. לעומת זאת בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ה' אבן העזר סימן י, פרק ו) סובר שהוא ממזר או ספק ממזר. והציץ אליעזר הסתפק.


האם מותר לעשות הזרעה מלאכותית מזרע בעלה במקום הצורך לאחר שאלת חכם?

מהרש"ם, הר צבי, אגרות משה, מנחת יצחק, יביע אומר, גרשז"א – התירו. דברי מלכיאל, משפטי עוזיאל, ישכיל עבדי – אסרו.