מי הם הקראים ומדוע אסור להתחתן איתם?


מי הם הקראים והאם מותר להתחתן איתם?

(שולחן ערוך אבן העזר סימן ד סעיף לז)

מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©

בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.


מה דינם של הקראים, והאם מקבלים אותם ליהדות חזרה ומדוע?

כתב הרמ"א בשם הבית יוסף שמצא כתוב בתשובת רבינו שמשון. הקראים הם ספק ממזרים ואסור להתחתן איתם, ואין מקבלים אותם חזרה ליהדות.  והטעם שלא מקבלים אותם ליהדות בחזרה כתב הבית שמואל באות סז, בשם רב נטרונאי גאון, הוא שמא יתערבו בישראל, יישאו נשים וירבו ממזרים.


מדוע אסור להינשא לקראים, ומה הדין אם קראית פרשה מהקראים האם מותר להתחתן עימה?

דעה א: משום שמקדשין כדין, ומתגרשין שלא כדין (טורי זהב). ולכן נשותיהם דינן כאשת איש.

דעה ב: יתכן שהרמ"א אסר דווקא אם נשאה אצלם, דהוי קבוע, וכמחצה על מחצה דמי. לעומת זאת, אם פירשה אחת מהן ממקום מושבם, כל דפריש מרובה פריש, ורובם אינם ברי גירושין, כי קידושיהן אינן תופסין, לכן רובם אינם ממזרים, לכן אם היא הייתה קטנה ולאו ברת דעת כשנסעה ופרשה מהם, מותרת לבעלה. אבל אם נסעה כשהייתה גדולה וברת דעת, אסור, משום שגם עליה כבר יש איסור להינשא לישראל, ולכן הספק עבורה נולד עוד בשעת קביעותה כשהייתה גדולה. כאשר היא בגרה קודם שפרשה, הרי שכבר חל עליה דין של קבוע, וכמחצה על מחצה דמי, ורק כשפרשה בקטנותה יש עליה דין של פריש. וסיים למעשה שלכתחילה אין לישא, אך בדיעבד לא יוציא, אם פרשה שהייתה קטנה, וגם כשנישאה במקום קביעותה יש מן הקדמונים שהתירום (הרדב"ז להלן) שלא כדעת ר' שמשון, ולכן "אין אנו לא מן המתירין ולא מן האוסרין" (נודע ביהודה הובא בפתחי תשובה אות מה).

דעה ג: הקראים כבר אינם ממזרים, רבינו שמשון לא התכוון ח"ו לומר שקידושיהן בעריהן כשרין. אלא שבזמנו הקראים היו מעט מזעיר, וקידושיהן היו בערי ישראל, לכן עדי הקידושין בדרך כלל היו כשרים מישראל. אולם, הגטין שלהן לא היו כתיקונן, ולכן גירושיהן לא היו גירושין. אולם מאלו אין בארצות שלנו, והם הושמדו. לכן בזמננו ובמקומנו [הכוונה למצרים], שיש מהם קהל גדול ולהם סופרים ועדים, וכל קידושיהן וגטיהן, הם על פי עדים שלהם, ברור אצלי שגם קידושיהן אינן קידושין, ולכן הבא על אחת מנשותיהן אינו כבא על אשת איש, ולפיכך לדעתי הם אינם ממזרים (רדב"ז חלק ב סימן ריט).



האם מותר להתחתן עם האנוסים החוזרים לדת ישראל? 

כתב הרמ"א אנוסים, החוזרים לדת ישראל, נראה לי שמותר להתחתן בהם, כמו בשאר גרים. והטעם כתב בטורי זהב, משום שגם מקדשין וגם מתגרשין שלא כדין.

 

האם גיור של נתינים או שבעה אומות מותר?

גיור נתינים וז' אומות, מותר (רבינו שמשון. רמ"א.) וכתב הבית שמואל באות סז, שאין חוששין שמא יבואו להתחתן בהם.


אסופי או שתוקי שנשאו אישה מה דין הקידושין?

פוסק השולחן ערוך, כָּל מְדִינָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁפְחָה אוֹ כּוּתִית שֶׁרְאוּיָה לֵילֵד, הוֹאִיל וְהָאֲסוּפִי הַנִּמְצָא בָּהּ, סְפֵק כּוּתִי אוֹ עֶבֶד, כְּשֶׁיִּשָּׂא גִּיּוֹרֶת הֲרֵי זוֹ סְפֵק אֵשֶׁת אִישׁ.

וְכֵן הַשְּׁתוּקִי שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה עֶרְוָה לוֹ, הֲרֵי הִיא בִּסְפֵק אֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בַּעֲרָיוֹת. וְאֵיזוֹ אִשָּׁה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה עֶרְוָה עָלָיו, כָּל אִשָּׁה שֶׁאָבִיהָ אוֹ אָחִיהָ קַיָּם כְּשֶׁנִּתְעַבְּרָה אִמּוֹ, וְכָל אִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה אוֹ נִתְאַלְמְנָה, שֶׁמָּא הִיא אֵשֶׁת אָבִיו אוֹ אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו.