טוען שהאישה מורדת והאישה מכחישה או שטענה שהאיש מורד והאיש מכחיש מה הדין?


טוען שהאישה מורדת והאישה מכחישה או שטענה שהאיש מורד והאיש מכחיש מה הדין?

(שולחן ערוך אבן העזר סימן ע"ז סעיף ד)

מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©

בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.


טוען שאשתו מורדת והאישה מכחישה או שטענה האישה שהאיש מורד והאיש מכחיש מה הדין?

פוסק השולחן ערוך, בני זוג שרבים ביניהם, הוא טוען שהיא מורדת מתשמיש והיא טוענת כדרך כל הארץ אני עמו, ובאו בפני בית הדין, וכן להיפך. תחילה מחרימין את מי שנטען שהוא מורד ואינו מודה בכך. וכתב החלקת מחוקק באות ל"א, שנראה שהרשות ביד בית הדין להשביע את הנטען כראות עינייהם. עוד פוסק השולחן ערוך, שבמקרה לא הודו האיש או האישה, אומרים להם בית הדין התייחדו בפני עדים ומבאר החלקת מחוקק, שלבעול בפני עדים אסור (רמב"ם). ואפילו כשהבועל אינו רואה שהעדים רואים אותו.


התייחדו האיש והאישה כהוראת בית הדין ועדיין הם טוענים אחד כנגד השני טענת מרידה מה יעשו בית הדין?

פוסק השולחן ערוך, שבמקרה שהתייחדו בהתאם להוראת בית הדין, ועדיין הם טוענים אחד על השני טענת מרידה. מבקשים מן הנטען (לתקן מעשיו. פירוש נוסף לבקשה – היינו דרך סעודה שמקרבת את הלבבות), ועושין פשרה כפי כח הדיין.



יש להקשות, מסימן קנד סעיף ז, ששם נפסק שהאשה נאמנת לטעון שאין לבעלה גבורת אנשים ולחייבו לגרשה, כי חזקה שאין אשה מעיזה פניה בפני בעלה בדבר שהוא יודע שהיא משקרת. אם כן מדוע שטוענת שהבעל מורד אינה נאמנת? 

הרש"ך תירץ שדווקא בטענת גבורת אנשים אינה מעיזה, מהרלב"ח וגבורת אנשים שהובאו בפתחי תשובה בסימן קנ"ד סעיף ז ביארו, שבטענה שאין לו גבורת אנשים, מצריכו לתת לה גט, לכן דרושה העזה. ה שאין כן, בטוענת שיש לו גבורת אנשים אך מורד, האיש יכול לתקן ולקבל על עצמו מכאן ולהבא לשמש. אמנם מפשט הרמ"א בסימן קנד סעיף ז משמע שאף בטוענת שיכול ונמנע נאמנת, אך צריך לבאר, שמדובר בטוענת שאינו יכול, או אינו בקי בדרך ארץ ומכל מקום כך העיקר להלכה (בית שמואל באות ל"ב).

הפרישה תירץ שבטוען שאין לבעלה גבורת אנשים, נאמנת רק להצריכו להוציאה, אך לא לחייבו בממון. כי חוששים שאומרת כן בגלל הממון שתקבל ממנו, אם טענתה תתקבל, ועל ממון אינה נאמנת. הבית שמואל היקשה מהמגיד משנה שכתב שנאמנת אף בממון. והדגול מרבבה מיישב ששם נאמנת בממון משום שמדובר בלהחזיק מה שבידה, אבל כאן שמדובר בלהוציא ממון אינה נאמנת, כדברי הפרישה. אולם מביאור הגר"א בסימן קנד סעיף ז משמע שסובר שיש סתירה בין שני הסעיפים.