אסופי שלא התגייר האם ניתן להאכילו מאכלות אסורות או להחזיר לו אבידתו?


אסופי שלא התגייר האם ניתן להאכילו מאכלות אסורות או להחזיר לו אבידתו?

(שולחן ערוך אבן העזר סימן ד סעיף לד)

מאת הרב שלמה לוי טוען רבני ומגשר כל הזכויות שמורות ©

בעריכה מחודשת מאת דוד עשור טוען רבני ומגשר משפטי.



אסופי שלא התגייר האם ניתן להאכילו מאכלות אסורות או להחזיר לו אבידתו, מה הם החילוקים בין מקרה שרוב העיר גויים לבין מחצה ישראל ומחצה גויים או רוב ישראל?

פוסק השולחן ערוך, שאסופי שלא התגייר, דהיינו לא טבל ולא הטבילהו בית הדין כשרוב העיר גויים, מאכילו מאכלות אסורות. היו רובן ישראל, מחזירים לו אבידתו כישראל. מחצה על מחצה: מפקחין עליו את הגל בשבת, ומצוה להחיותו, דהיינו לפרנסו כישראל (רמב"ם). עוד פסק השולחן ערוך שבענייני נזיקין וספק ממון, המוציא מחבירו עליו הראייה.

ויש החולקים, וסוברים שמפקחין עליו את הגל בשבת, גם ברוב גויים, כי בפיקוח נפש אין הולכים אחר הרוב (רמב"ן. רשב"א. טור. רמ"א).

ויש אומרים שאין מצווין להחיותו אלא ברוב ישראל (טור. רמ"א).



כאשר יש בעיר שבה נמצא האסופי מחצה גויים ומחצה ישראל, האם מחזרים לו אבידה ומה הדין אם שורו הזיק?

כתב הבית שמואל אות נה - ואין מחזירין לו אבידה, ואם שורו הזיק, משלם נזק שלם, גם בשור תם, כי הוא עצמו אינו יודע אם הוא ישראל, ואין לו חזקה כישראל.



עיר שנמצא בה אסופי ורובן ישראל, ושור ישראל הזיק שור שלו מה הדין?

דעת התוספות ולדעת הב"ח זוהי גם דעת הרמב"ם, שמשלם לו נזק שלם, כדין ישראל.

לעומת זאת, דעת הטור ולדעת החלקת מחוקק כן גם דעת הרמב"ם וכך יש לדייק ברמ"א, שפטור מלשלם כדין שור ישראל שהזיק שור גוי, דבממון אין הולכים אחר הרוב. אולם גם לדעה זו, מחזירים לו אבידתו, כי למוצא האבידה אין חזקה בו, ולכן באבידה הולכים אחר הרוב (מחלוקת זו הובאה בבית שמואל אות נו).



מה הדין כאשר יש בעיר שבא נמצא האסופי ישראל קבוע, ומה המקור של הדין וטעמו?

כתב הבית שמואל באות נח, שבקבוע, דהווי כמחצה על מחצה, כל עוד יש שם ישראל גם עם הרוב שם גויים, יפקחו עליו את הגל בשבת. מקור דעת הרמב"ם בגמרא (יומא דף פד עמוד ב): תשעה נכרים וישראל אחד באותו חצר מפקחין, דהווי קבוע, וכל קבוע כמחצה על מחצה, בחצר אחרת אין מפקחין דהווי פריש, וכל דפריש מרובה פריש ורובם גויים. אולם, כשפירש אחד ממקום הקביעות אין הולכים אחר הרוב, ואף על פי שבדרך כלל גם בזה הולכים אחר הרוב, שהרי הווי פריש, לעניין פיקוח נפש, הואיל וידוע שהיה שם ישראל בתחילה, מפקחים עליו את הגל ולא הולכים אחר הרוב.




מדוע כאשר הרוב גויים לא מחזרים לו אבדתו, והאם בכל מקום שמפקחים עליו את הגל מצווים לפרנסו?

לא מחזירים לו אבידה, כי הוא אינו יכול להביא ראיה שהוא ישראל. כתב הבית שמואל נט, שברש"י ותוספות (יומא דף פד עמוד ב), כתבו שכל שמפקחים עליו את הגל בשבת, כל שכן שמצווים לחיותו ולפרנסו. לפי זה, לסוברים שמפקחים עליו את הגל ברוב גויים, הוא הדין שמפרנסים אותו אפילו ברוב גויים.



כשהרוב גויים ושורו של האסופי נגח שור ישראל, האם מתחייב האסופי לשלם נזק שלם בשור תם? 

במקרה שרובם שם גויים ושורו נגח שור ישראל, שאין אומרים "המוציא מחבירו עליו הראיה", דהיינו אין אומרים שהישראל צריך להוכיח שהאסופי הוא גוי, כדי לחייב אותו בנזק שלם אפילו בתם, כדין גוי אלא די ברוב גויים כדי לחייבו. הרמב"ן, הרשב"א וראשונים נוספים מסבירים, שרק בדיני ישראל אין הולכים בממון אחר הרוב, וכאן יש ספק אם הוא בכלל ישראל, לכן מכיוון שהרוב גויים, דנים אותו כדיני הרוב, והכלל לא יחול.