שכירות צימר דרשב"י - משפחה שנכנסה במקום משפחה אחרת

^{מאת: הרה"ג הרב שלמה בארי שליט"א - כל הזכויות שמורת לכותב המאמר - אין להעתיק או לשכפל בשום פנים ואופן.}

שאלה?

^{משפחת לוי כחודש לפני ל"ג בעומר שכרה צימר לשבת ל"ג בעומר באתרא קדישא מירון ולשם כך נתנו מקדמה כ500 ₪ מתוך 3,000 ₪.}  

^{ביום ששי נתקעו בפקקים כבדים בדרך העולה למירון, וכיון שהשמש כבר החלה לשקוע, עזבו את הרכב והחלו לעלות למירון ברגל ומשכך הגיעו ממש לאחר כניסת השבת.} 

^{וכשבאו להכנס לצימר, נוכחו לראות משפחה אחרת שוהה כבר שם.} 

^{לאחר בירור, אמר להם בעל הצימר שכיון שאחרו ולא הצליח לתופסם בפלא' (וזאת משום שנגמרה להם הסוללה) ולכן לא רצה להפסיד את דמי השכירות, השכיר למשפחה שפנתה אליו ברגע אחרון. הדין עם מי?}

תשובה!

^{א) קנין כסף קונה שכירות בית כמבואר ברמ"א (סי' ק"צ,א) ובשו"ע (סי' קצה,ט) ואין המשכיר יכול לחזור בו. וזאת על אף שבקנין קרקע צריך גם שטר וממילא קנין כסף אינו קונה לבדו כמבואר בגמ' (קידושין כו.) ובשו"ע (קצ,ז). מ"מ בשכירות בית אין נוהגים לכתוב שטר. וא"כ קנין כסף קונה לבדו כמבואר בבית יוסף (סי' קצה) שבשכירות אף במקום שנהגו לכתוב שטר, מהני בכסף לבדו וכנפסק ברמ"א שם סעי' ט. וא"כ כ"ש בנ"ד שאין נוהגים כלל לכתוב שטר בשכירות צימר לימים, שקנין כסף קונה לבדו ואין המשכיר יכול לחזור בו.}

^{ב) אולם יש לדון שיכול לחזור בו מהא דאמרו בגמ' (ב"מ,עז:) האי מאן דזבין מידי לחבריה וקא עייל ונפיק אזוזי (נכנס ויוצא ודורש מעותיו) – לא קני". וכן נפסק בשו"ע (קצ,י). ואפשר שבנ"ד שחיפש את השוכר ולא ענה לו והיה ירא להפסיד דמי השכירות כולה, נחשב למחזר אחר מעותיו שלא קנה שוכר.}

^{ג) ברם, לענ"ד נראה שאינו נחשב למחזר אחר מעותיו, הואיל ודומה למוכר שדהו מפני רעתה שאין יכולים לחזור בהם. וכמבואר בשו"ע שם סעי' יא. וכן ה"ה בנ"ד שמשכיר הצימר מפני רעתו שלא ישאר פנוי, ממילא אין המשכיר יכול לחזור בו.}

להלכה: 

נראה שמשכיר הצימר חייב לדאוג שהמשפחה השנייה תצא לטובת משפחת לוי.

^{לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות ו/או הלכות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.}