היתר לשאת אישה נוספת לספרדי כאשר האישה מורדת ומעגנת את בעלה


היתר חרם רבינו גרשום לספרדי


בס"ד

ד' כסלו תשפ"ב

לכבוד ידידי הנכבד מפלורידה

השלום והברכה.


מאת הרה"ג הרב שלמה אסרף שליט"א מחבר ספר שו"ת דברי שלמה וראש כולל "זכרון שלמה וחיים" ורב בית הכנסת חמדת הפסגה, בפסגת זאב מערב, ירושלים. כל הזכויות שמורות לכותב המאמר.


שאלה:

מצורפת בזאת תשובה מנומקת שכתבתי בשאלה שנשאלתי על ידי כבודו בעניין בעל שהתחתן עם אישה והזיווג לא עלה יפה. והאישה לא רוצה להתגרש וגם מסרבת לחיות איתו כדרך כל הארץ, וכעת מצא אחרת טובה הימנה, "מצא אישה מצא טוב", וכבר קבעו זמן לנישואין. ומוכן להשליש גט פיטורין בבית דין כדי שיתנו לו על ידי שליח מיד כשתרצה להתגרש, והריני להשיב בזאת, להתיר לו להינשא לאחרת, כפי שאבאר לנכון בתשובה המצורפת בזאת.


תשובה:

בשו"ת יביע אומר (ח"ה אבן העזר סי"א). דן בחרם דרבינו גרשום אם בעל ספרדי יכול לישא אשה על אשתו. [כשאין האשה רוצה לקבל הגט מרצונה.] ומסיק דבעל ספרדי יכול לישא אשה על אשתו, ושם ביטל ה"יביע אומר" פסק-דין של בית הדין האזורי בירושלים שאסרו לו לישא אשה על אשתו משום חרם דרבינו גרשום.


מוסכם להלכה שהספרדים לא קיבלו חרם דרבינו גרשום

ושם בנימוקי התשובה האריך להביא דברי הפוסקים שכתבו שהספרדים לא קיבלו עליהם חרם דרבינו גרשום, והביא שם דברי הרדב"ז בתשובה חלק א סימן שע"ד שכתב: שבמקומותינו לא נתפשטה תקנת ר"ג כלל. הילכך דווקא למי שכתב במפורש שלא ישא אישה על אשתו בזה דווקא יועיל התנאי ומי שלא התנה כן מותר לישא שתי נשים. עיין שם. ושכך כתב גם הכנסת הגדולה משם מהריב"ל, וכך כתב המהרשד"ם (יורה דעה סימן ק"מ) שחרם דרבינו גרשום לא נתפשט אלא בין האשכנזים, וכן האריך מרן הבית יוסף בתשובה (הלכות כתובות סימן י"ד) והסכימו עימו המבי"ט ומה"ר ישראל ב"ר מאיר, ושכן הסכימו כל בעלי ההוראה שבעיר הקודש צפת. עיין שם באורך.



לספרדים ניתן להתיר את חרם רבינו גרשום בזמננו אנו גם מכח ספק ספיקא

ובחלק ז' ב"יביע אומר" (חלק אבן העזר סי"ב) הוסיף עוד דגם למי שחושש לסברת האחרונים שחרם דרבנו גרשום נתפשט לכל הקהילות מכל מקום איכא ספק ספיקא שכתב בספר שו"ת "טוב לישראל" (דף יז) שמא לא פשט חרם דרבינו גרשום בארצותינו כלל, ושמא לא גזר רבינו גרשום אלא עד סוף האלף החמישי עיין שם. והאריך בנידון זה להתיר לספרדי במקום צורך לישא אישה על אשתו. ושם בחלק ז' (ס"ה), התיר לספרדי לישא אישה על אשתו, שלא זכה להיבנות ממנה, רק שהתנה הדבר בכך שישליש גט פיטורין בבית הדין שבשעה שתרצה אשתו תוכל לבוא לבית הדין ולהתגרש על ידי שליח בית הדין, עיין שם.


כאשר האישה היא הגורמת יש מקום להקל גם לאשכנזים לגבי חרם דרבינו גרשום

עוד יש להוסיף בנידון דידן שהיא מורדת וגורמת לבעל הרהורי עבירה. דן בזה ביביע אומר (חלק ז סי"ג) ומסיק שגם באשכנזים שקיבלו חרם דרבנו גרשום, בכהאי גוונא, שסירוב הגט נעשה באשמת האישה כתב בשו"ת "שם יעקב" (סי"א ומ"ב) דיש להתיר לבעל לישא אישה אחרת אפילו בלא היתר מאה רבנים, עיין שם. והביא גם כן משו"ת ויחי יעקב (אבן העזר סימן י"ד) דבאופן כזה שאינה רוצה לבוא לבית הדין ולשחררו מעיגונו ומונעתו לקיים מצות פריה ורבייה ולהיות נשמר מהרהורי עבירה ומן החטא, דינה כעוברת על דת, ושכן מבואר גם בשו"ת דברי חיים (אבן העזר סימן נ"א) עיין שם ביביע אומר באורך שהאריך בראיות להתיר, רק שביקש להשליש גט בבי"ד כדת משה וישראל.



לא יתכן שהבעל יהיה אסור בנחושתיים וחשש איסורים הרי התורה דרכיה דרכי נועם

בחלק י"א ב"יביע אומר" (אבן העזר סי"א) בעניין אשכנזי שעלה לבדו מארגנטינה ואשתו מסרבת לעלות עימו ורוצה לישא אחרת בישראל, והביא שם דברי מהרשד"ם אבן העזר (סימן ק"כ) שהביא דברי הרשב"א שלא גזר רבינו גרשם אלא עד סוף האלף החמישי, וגם לא גזר באשה המורדת בבעלה ומסרבת לבוא לבית הדין, וכתב שלא יעלה על הדעת שהאיש יהיה אסור בנחושתיים ואשתו שוחקת ממנו חלילה, הרי יש בזה כמה איסורים [להשאיר הבעל בלא אישה] והתורה "דרכיה דרכי נועם", ולכן אין ספק שיש להתיר לו לישא אישה אחרת והמעכב בידו הוא חוטא. עד כאן. והסתמך על זה בשו"ת רבי עקיבא איגר (סימן פ"ב) עיין שם. גם הגאון מליסא בשו"ת נחלת יעקב חלק ב (סימן ה') כתב שכל שהיא מעגנת את בעלה י"ב חודש יש להתיר לו לישא אחרת על אשתו, עיין שם.


לספרדים ניתן להקל גם ללא עיגון של י"ב חודש

ואומנם שם עיגנה את בעלה י"ב חודש, זה למנהג האשכנזים שקיבלו עליהם חרם דרבנו גרשום לכן הוצרך לעיגון כזה של י"ב חודש, מה שאין כן בנידון דידן שהבעל הוא ספרדי, ולא קיבלו חרם דרבנו גרשום שלא לישא אישה על אשתו, ושטר כתובה שלו מוכיח שמשמיטים במכוון את התנאי שלא ישא אישה על אשתו, כל כהי גוונא יש להתיר לו לישא אישה על אשתו. וישליש גט פיטורין בבית הדין כדי שתוכל אשתו לבא ולהתגרש על ידי שליח בית הדין.



העולה מן האמור:

א. מוסכם להלכה שהספרדים לא קיבלו חרם דרבינו גרשום.

ב. לספרדים ניתן להקל לגבי חרם רבינו גרשום גם מכח ספק ספיקא.

ג. כאשר האישה היא הגורמת יש מקום להקל בהתרת חרם דרבינו גרשום.

ד. לא יתכן שהבעל יהיה אסור בנחושתיים וחשש איסורים בגלל תקנת חרם דרבינו גרשום, ולא תיקן רבינו גרשום שלא לישא אשה על אשתו רק כשלא יגרם צער וכדומה לבעל שהרי התורה דרכיה דרכי נועם.

ה. לספרדים ניתן להקל גם ללא עיגון של י"ב חודש, ולכןן בנידון התשובה יש להתיר לאיש לשאת אחרת עליה לאחר השלשת גט.