פסק בשולחן ערוך בסימן ס"ט סעיף ד: מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ כְּנֶגֶד מְזוֹנוֹתֶיהָ. לְפִיכָךְ, אִם אָמְרָה: אֵינִי נִזּוֹנֵית וְאֵינִי עוֹשָׂה, שׁוֹמְעִין לָהּ.