טיפים מעשיים לניסוח הסכם גירושין מוסכם

^{מהו הסכם גירושין מוסכם ולמה הוא כל כך חשוב?}

הסכם גירושין מוסכם הוא מסמך משפטי המפורט את ההסכמות בין בני הזוג המתגרשים לגבי נושאים כגון מזונות, חלוקת רכוש, משמורת ילדים וזכויות ראייה. הוא חשוב משום שהוא ממזער את המתח והקונפליקטים האפשריים בתהליך הגירושין ומאפשר לשני הצדדים להמשיך חייהם בצורה הכי טובה ומסודרת שאפשר.

^{אילו טיפים יש להכיר לפני ניסוח הסכם גירושין?}

• בחירת עורך דין מתאים: חשוב לבחור בעורך דין המתמחה בדיני משפחה ויש לו ניסיון בניהול משא ומתן בסוגיות של גירושין.
• פתיחות ותקשורת: חשוב לשמור על תקשורת פתוחה וכנה עם בן/בת הזוג כדי להגיע להסכמה על כל הפרטים הרלוונטיים.
• דיון בטווח הארוך: מומלץ לחשוב על ההשלכות הארוכות טווח של ההסכם, במיוחד בנוגע לילדים ולחלוקת נכסים.
• דיוק ופרטיות: כל סעיף בהסכם צריך להיות מנוסח באופן ברור ומדויק, כדי למנוע בעיות בעתיד.

^{כיצד ניתן להבטיח שההסכם יהיה ענייני ומוסכם על כל הצדדים?}

כדי להבטיח שההסכם יהיה ענייני ומוסכם על כל הצדדים, חשוב להתייחס לצרכים ולרצונות של שתי הצדדים במהלך המשא ומתן, ולעבוד עם מתווך או עורך דין המומחה לגירושין. ביצוע הליך מדוקדק של פשרה והבנה מוטיבית יכולים לעזור ביצירת הסכם שכולם מרוצים ממנו.

^{מהם השלבים הנפוצים בקביעת תוכנית משמורת בהסכם גירושים?}

תוכנית המשמורת בדרך כלל כוללת את הסדרי המשמורת של הילדים, לוחות זמנים לבילויים, חגים וחופשות, והוראות לגבי החלטות חינוכיות ורפואיות. על מנת להגיע להסכמה מוצלחת, חשוב לשקול את רצונות הילדים והשפעת ההחלטות עליהם, וליצור תוכנית אופטימאלית שתשרת את טובתם של כל הצדדים ובפרט את טובתם של הילדים.

^{האם יש עדיפות למשמורת משותפת פחות מגיל שש בבית הדין הרבני?}

כתב פרופ' פ' שיפמן, דיני המשפחה בישראל (כרך ב', ע"מ 65), וז"ל: "בשיטות משפט אחדות, מורגשת נטייה לעודד הורים להגיע להסדר של "החזקה המשותפת", המחלק ביניהם שווה בשווה את גידולו של הילד והטיפול בו [...] 

היתרון הטמון בהסדר להחזקה משותפת, הוא, בראש ובראשונה, חיזוק תחושת האחריות השווה והמשותפת של שני ההורים לילד, להבדיל מהסדר המשחרר אחד ההורים, על פי רוב האב, מן הדאגה לילד." 

ואני הייתי מוסיף על דבריו פַן נוסף להחזקה המשותפת, שבמשמורת משותפת כל אחד מההורים ישתדל להוכיח שהוא "ההורה" הטוב ביותר, מבחינת קנאת סופרים תרבה חכמה. 

בגישה זו גם הלך השופט רן ארנון בביהמ"ש לענייני משפחה בקרית שמונה בתלה"מ מס' 52906-05-20 שכתב בהחלטתו בילדה קטנה מאוד פחות מגיל 3, שיש להרחיב את זמני השהות בהדרגה עד להגעה לזמני שהות שוויוניים, וזאת לאחר שהביא את דברי השופט זילברג המנוח בע"א 209/54 שהילד אינו "אובייקט" של שמירה והחזקה להנאתו או לטובתו של אחד ההורים, אלא הוא עצמו "סובייקט", הוא גופו בעל דין, בשאלה חיונית זו, הרי לא יתכן להתעלם מן האינטרסים שלו בשום צירוף מסיבות שהוא, אלא יתכן כי נדחה אותם מפני "זכות" של מישהו אחר, ויהא זה האב או האם שלו. 

וכן האריך בגישה זו בזה במאמר שפורסם בספר כנס הדיינים תשע"ד של ד"ר יצחק כהן (מעמ' 346). מלבד שיקול הדעת של ביה"ד בהחלטה להורות משותפת, ביה"ד סבור שיש לראות גם המלצת העו"ס לסדרי דין כסיבות מיוחדות להחלטה על הורות משותפת. 

לאור הנ"ל, ולאור העובדה שכיום הסדרי השהות הם כמעט שוויוניים שהילדים שוהים אצל האב ממסגרות החינוך בימי שני ורביעי עד למחרת למסגרות החינוך, וכן כל שבת שניה, הרי כבר במצב הנוכחי יש כמעט הורות משותפת, והואיל ולא נשמעו תביעות ברורות להפרת הסדרי השהות, משמע שהאב מקיים את הסדרי השהות כהחלטת ביה"ד. 

ביה"ד סבור שהגם שהילדים הם קטני קטנים, הצורך בהטלת האחריות על שני ההורים היא מטיבה עם הילדים. (פסיקה הלכתית בתיק שמספרו 1218708)