תשלום על נזק שנעשה ברכב לפני שהרכב שהושבת

^{מאת: הרב שלמה בארי שליט"א - ראב"ד בית דין צדק שערי הלכה ומשפט ודרכי משפט - כל הזכויות שמורת לכותב המאמר אין להעתיק ולשכפל}

שאלה?

^{מעשה שאירע בישיבת חברון בבחור ששכר רכב והזיקו, וקודם שהספיק לתקנו, הרכב הושכר לבחור אחר מהישיבה שעשה תאונה והשבית את הרכב כליל. ושאלוני אם עדיין קיים חוב על שוכר הראשון לשלם או שמא פקע חובו?}

תשובה!

^{א) לכאורה יש לתלות זאת במחלוקת הפוסקים בגדר מזיק אם חייב בתיקון החפץ או בתשלום. לש"ך (צ"ה סקי"ח) אינו מתחייב בדמי הנזק אלא בתיקון הנזק. ובנ"ד יכול לטעון, תמציא לי הרכב ואתקננו. ואילו החזו"א (ב"ק ו,ג')  סובר שחייב לשלם את דמי הנזק וממילא זה אפילו כשאין הרכב לפנינו.}

^{ב) עוד אפשר לתלות זאת בחקירה בגדר סיבת חיוב המזיק, האם זה מחמת "שהזיק" ממון חבירו או מחמת "שחיסרו" ממון. אם נאמר כצד ב', יפטר שוכר הראשון מתשלום, שהרי המשכיר אינו מחוסר ממון דבלא"ה הרכב הושבת.}

^{ג) אך נלע"ד לחייב את שוכר הראשון בתשלום, דכבר נתחייב בשעת הנזק, וכמבואר במקור חיים (סי' ל"ג) לעניינו שם, מב' מקורות: א. ב"ק (יז.) דהזורק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו פטור מטעם ששבר כלי שבור. ובתוס' מבואר, דאילו זרק אבן על כלי ואחר שברו, חייב. וא"כ ה"ה הכא דכבר נתחייב ומה משנה שאחר שברו. ב. ב"מ (לו:) מבואר דהשואל בהמה ונגנבה באגם ומתה, חייב. מ"ט דאי שבקה מלאך המוות בביתיה דגנבא הוה קיימא, ומבואר ברש"י שהתחייב משעת הגניבה. וא"כ יתחייב לשלם אע"פ שלאחר מכן יצא משימוש.}

להלכה: יש לחייב את שוכר הראשון על הנזק, אף שלאחר מכן הושבת הרכב.

^{לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות ו/או הלכות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.}